אין ספק שכשמדברים על יחסי מרות, עובד מעביד זו הסיטואציה שתעלה לרוב האנשים בראש. מערכת היחסים בין העובד למעביד, כנראה לעולם לא תהיה שוויונית, ולכן המורכבות של קשר אינטימי בתוכה גבוהה. מה קורה אם זומנתי לחקירה בחשד ליחסי מרות בין עובד למעביד? האם יש מקרים בהם עובד ומעביד כן יכולים להיות בקשר רומנטי אחד עם השני? כל התשובות במאמר הבא.
יחסי מרות
ההגדרה של יחסי מרות היא בעצם מערכת יחסים קרובה בין שני אנשים שיש ביניהם מערכת היררכית כלשהי. זה יכול להיות מרצה וסטודנט, מורה ותלמידה, מפקד וחייל בצבא וכמובן, עובד ומעביד. הרציונל של האיסור הוא העובדה שאין שוויון לכתחילה בין שני הצדדים, ולכן כל מערכת היחסים הקרובה ביניהם מושפעת מאי השוויון הזה בדרך כלשהי, מורגשת יותר ומורגשת פחות.
המקור החוקי לאיסור יחסי מרות
החוק, חוק העונשין, כשהוא מתייחס ליחסי מרות זה דרך הקביעה שכשהם מתקיימים, בעצם מדובר במקרה של "נסיבות מחמירות" בביצוע העבירה. ניתן לראות בסעיף 203 לחוק העונשין. גם עבירות המין החמורות יותר, כמו בעילה אסורה בהסכמה, את העניין הזה. וגם בסעיף 346 כולל בתוכו איסור קיום יחסי מין בעת חשש ליחסי מרות. לאחר מכן, בסעיפים נוספים, בנוגע לעבירות מין כאשר מעורב בהן יחסי מרות, הם הופכים לנסיבה מחמירה והעונש חמור יותר.
בסעיף 199, עבירת הסרסור, אפשר לראות שהעונש חמור יותר במקרה של יחסי מרות, ועומד על שבע שנים. החוק קובע שבמקרים מסוימים זה אף יחשב כ"נסיבות מחמירות", והעונש יהיה אפילו עשר שנים.
איך מגדירים יחסי מרות?
כשרוצים להגדיר אדם כבעל מרות, אפשר להסתכל האם הוא בעל סמכות, או בעל השפעה. אפשר לומר שגם אם הוא לא ידוע כבעל השפעה או סמכות באופן כללי, אם יש לו סמכות או השפעה ביחס למישהי מסוימת, למשל, ביחס אליה, הוא נחשב כבעל מרות.
למשל במקום עבודה, בין עובד ומעביד, זה יכול להיות או הבוס הישיר, אבל יכול להיות גם פשוט מישהו בדרג מאוד גבוה בעבודה, שמעצם מעמדו, ההשפעה שלו כלפי שאר העובדים, הופכת את כל מערכת היחסים אתו לאי שוויונית.
הקושי להגדיר יחסי מרות בעבודה
כיום, כשהמודעות לאיסורי הטרדה מינית, כל me to, והשיח הרחב בנושא, גדולים הרבה יותר מבעבר, זיהוי יחסי מרות עובד מעביד קשים הרבה יותר. המעבידים שבקשר עם עובדות עושים זאת באופן מתוחכם יותר, ולעיתים נשארים מאוד בתחום האפור, כך שלא תהיה אפשרות לומר שאכן היו יחסים אישיים מעבר למקובל בין עמיתים לעבודה.
ייצוג משפטי מקצועי ודיסקרטי | לצידך גם בשעות הקשות ביותר
שאלת ההסכמה
השאלה מה קורה במקרה בו העובדת הסכימה למערכת היחסים, ואפילו יזמה אותה, נידונה במספר מקרים, כשדעה הרווחת בפסיקה מניחה שגם אם היתה הסכמה מצד העובדת, חזקה שההסכמה הזאת אינה הסכמה אמיתית וכנה, אלא הסכמה שנובעת מחשש לאיבוד מקום העבודה. הנטל הוא על בעל הסמכות, שעליו האחריות למנוע קשר כזה, או לעצור אותו, ככל שהתחיל.
השופטת בייניש כתבה בעש"מ 1599/03 טאפירו נ' נציבות שירות המדינה כי קיומם של יחסי מרות בין המטריד למוטרד וניצולם על-ידי המטריד מקימים הנחה שלפיה המוטרד לא נתן הסכמה מלאה וחופשית להתנהגותו של המטריד גם בלי ש"הראה" את אי-הסכמתו להתנהגות זו , בנוסף קבעה שם כי "הפרשנות המקובלת למונח זה (יחסי מרות בעבודה) לעניין יחסי ניצול בעבודה כוללת גם השפעה, סמכות ומרות עקיפה.
המונח אינו מוגבל ליחסים של מעסיק או ממונה ישיר בלבד".
ואם עובד ועובדת באמת רוצים להיות ביחד?
אחת השאלות הרווחות בתחום, היא השאלה הזאת. מה אם באמת ישנה הסכמה, באמת העובד רוצה להיות בקשר רומנטי עם העובדת, והעובדת באמת רוצה אותו? כנראה שהתשובה הזאת לא תספק אתכם, אבל מתברר שהדרך הכי טובה לשמור על הקשר הזה היא שאחד הצדדים יחליף תפקיד, בעיקר בעל הסמכות, שיעבור לתפקיד בו הוא לא משפיע על העובדת באופן כל כך קרוב וצמוד.
מה הפרמטרים לבחינת מערכת יחסים?
הפסיקה קבעה מספר פרמטרים להבחנה בין קשר שאכן כולל מרות, לקשר שאיננו כזה. בין השאר עמדה על הפרמטרים הבאים:
- יוזמה – אם הצד החזק יזם את הקשר, החשד שמדובר בקשר שאינו באמת שוויוני, ונתון למרותו של הצד ה"חזק", גובר.
- פער גילאים – במקרים של פער גילאים גדול במיוחד, החשד שמדובר בניצול גובר, משום שבדרך כלל, בסוף, רוב מערכות היחסים מתקיימות בין גברים ונשים שדי קרובים להם בגיל.
- השפעה ממשית – אם מדובר בבוס ישיר, או במרצה באוניברסיטה, בוודאי שיש לה או לו השפעה על עתיד הצד החלש, ולכן גם החשש לניצול יותר גבוה.
ניצול יחסי מרות בצד ההפוך
ניצול יחסי מרות יכול להתרחש לשני הצדדים. ואכן, ישנם סיפורים על עובדים זוטרים, שדרך קשר כלשהו עם הממונים עליהם, הצליחו להשיג קידום או הטבה כספית כלשהי. במצב כזה ברור שהקשר פגום מהיסוד. גם במקרה כזה, בסוף, מי שיישא בתוצאות יהיה הצד הבכיר יותר. בכל מקרה, מדובר במקרים לא מחמיאים כלל .
יחסי מרות והטרדה מינית
אם היה ממד כלשהו של סחיטה בקשר בין בני הזוג, ההנחה היא שמדובר בהטרדה מינית. כפי שהוגדר בסעיף 3 לחוק הטרדה מינית, שמגדיר גם סחיטה מינית כהטרדה. כמובן שהטרדה מינית יכולה להתרחש גם בין עובדים מאותו דרג, אבל כאמור, אם מדובר במשהו ברמה קצת יותר גבוהה, כנראה שזה ייחשב כבר כנסיבות מחמירות ולא רק עבירה רגילה.
בשל החששות הללו, במקומות עבודה רבים הוגדר נוהל התנהגות שמצופה ממנהלים או עובדים בכירים, בין השאר, חובת דיווח, ניתוק קשר מקצועי בין ממונה לבן הזוג, ובירור על ידי המעסיק עצמו. בכל מקרה, כשעולה חשש קל שבקלים להסתבכות בעבירות בעלות אופי מיני מומלץ לפנות מיד לעורך דין עבירות מין מנוסה.
