ישנם סוגים שונים של יחסי מרות, והחוק אף מזכיר אותם במגוון אפשרויות שונות. אך מה קורה במצב של ניצול יחסי מרות בהטרדה מינית? למי אני פונה אם קיבלתי זימון לחקירה באזהרה על עבירה זו? מה הדרכים להתמודד עם זה? ובכלל, מה זה אומר ניצול יחסי מרות בהטרדה מינית? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
ניצול יחסי מרות – מה זה אומר?
יחסי מרות, הם כינוי למערכת יחסים שאינה שוויונית, כלאחד הצדדים יש שליטה, או השפעה כלשהי על הצד השני. זה יכול להיות השפעה ישירה, ויכול להיות סמכות עקיפה כלשהי. כמובן שקביעת קיום יחסי מרות אינה נבחנת באופן סובייקטיבי, אלא באופן אובייקטיבי על פי אמות מידה שהוגדרו בפסיקה.
הפסיקה והחוק קבעו שבמקרה שיש מערכת יחסים מינית בין זוג, אם קיים שם ממד של ניצול יחסי מרות, ההגדרה למערכת נכנסת לתוך ההגדרות הקיימות בחוק למניעת הטרדה מינית.
הטרדה מינית
הטרדה מינית היא התנהגות של כפייה בהקשר מיני, וכוללת גם הבטחות בלתי הולמות תמורת יחסי מין או מגע מיני. צריך לומר שהטרדה מינית כוללת גל התייחסות למגדר של גבר או אישה, ואין לכך דפוס קבוע, כל הערה יכולה להיחשב ככזו. בעצם כל התנהגות רומנטית שאחד הצדדים אינו מעוניין בה יכולה להיחשב כהטרדה מינית.
מה אומר החוק?
בשנת 1998, חוקק החוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3א(ג)(ג) מגדיר בדיוק מהן הצעות שנחשבות כהטרדה מינית, וביניהן גם פנייה למספר גורמים, שגם אם לא הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות, עדיין זה נחשב כהטרדה מינית, בשל יחסי המרות. מה זה אומר? שכל הצעה או התייחסות, ל"עובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות".
המשמעות היא שניצול יחסי מרות בהסכמה, הוא מונח מאוד בעייתי, משום שהסכמה בעת פערי כוחות, מוטלת בספק, ולא ניתן לומר בהכרח שאכן היא מהווה הסכמה.
וכך אף קבעה השופטת בייניש בעש"מ 1599/03 טאפירו נ' נציבות שירות המדינה כי "קיומם של יחסי מרות בין המטריד למוטרד וניצולם על-ידי המטריד מקימים הנחה שלפיה המוטרד לא נתן הסכמה מלאה וחופשית להתנהגותו של המטריד גם בלי ש"הראה" את אי-הסכמתו להתנהגות זו ".
חזקת יחסי מרות
אחת המשמעויות של החקיקה והפסיקה היא חזקת יחסי מרות. כלומר, כפי שכבר נאמר כאן, בכל מקרה שיש מערכת יחסים מינית בין מישהו בעל השפעה או שליטה לבין מישהו הכפוף לו, החזקה מתקיימת, ומדובר ביחסי מרות. המשמעות של זה? על הצד "החזק" להוכיח שאכן ישנה הסכמה אמיתית והדדית בין שני הצדדים ואין באמת ניצול של יחסי מרות.
חשוב מאוד לציין, שגם אם הצד ה"חלש" יותר, הוא זה שהחל בכלל בכל מערכת היחסים, עדיין לא נשללת הכלל המחשבה שמדובר בניצול יחסי מינית.
ייצוג משפטי מקצועי ודיסקרטי | לצידך גם בשעות הקשות ביותר
מערכת יחסים מינית בין ממונה לכפופה אליו
בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 274/06 נקבע כי "בהטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה מצדו של בעל מרות, לא נדרשת הבעת אי הסכמה מצידה של עובדת. למעשה, הוכחת יסודות עילת ההטרדה המינית בנסיבות אלו, מעבירה את הנטל להפריך חזקה זו לכתפי בעל המרות" בנוסף, "כאשר מדובר במערכת יחסים המתמצית בקיום יחסי מין מזדמנים בחדר הבטחון שבמקום העבודה
(ועל פי גרסתו של הממונה בעצמו, התמצתה מערכת היחסים ביחסי מין ותו לא), הרי שכל האחריות מוטלת על כתפיו של בעל המרות, ואין משמעות לסוגיה אם העובדת ניסתה לפתות את הממונה עליה בלבוש פרובוקטיבי, בהתנהגות וכיוצא בזה.
ניצול יחסי מרות בהטרדה מינית – המבחנים
הפסיקה קבעה מספר מבחנים, שמטרתם העיקרית היא לבחון האם מערכת היחסים אכן נובעת מניצול יחסי מרות, או שאכן מדובר במערכת יחסים תמימה ואמתית. בין השאר נקבעו המבחנים הבאים:
- פערי כוחות – היחס הוא כזה, ככל שפערי הכוחות גדולים יותר, כך הסיכוי שמדובר בניצול יחסי מרות גדול יותר.
- הפרש גילאים – מבטא גם אי שוויון ביחסי הכוחות, וככל שהפרש הגילאים גבוה, כך, גם במבחן זה, ההערכה שמדובר בניצול יחסי מרות בהטרדה מינית, תגדל.
- יכולת השפעה – במקרים רבים, יכולת ההשפעה של המעסיק על העובד מאוד גדולה. ככל שההשפעה, היכולת להחליט מה יקרה לו בהמשך חייו, גדולה יותר, כך גם החשש מניצול יחסי מרות.
- היוזם – השאלה האם זהות היוזם משפיעה על השאלה האם מדובר בניצול או לא מורכבת, מצד אחד, אם היוזמה בידי הממונה, נגיד מן הסתם שהוא אכן מנצל. אך גם אם היוזמה בצד ה"חלש", עדיין לא בטוח כלל שהצד החלש אכן נתן את הסכמתו האמתית.
הטרדה מינית כוללת גם ניצול יחסי מרות
בית המשפט העליון קבע, בין השאר בעש"מ 4790/04 מדינת ישראל נ' בן חיים, כי סעיף 3(א) המגדיר מהי הטרדה מינית מפורש לפי תכליתו, המופיעה בדברי ההסבר לחוק: "החוק אינו מתיימר לאכוף מוסר או להתערב ביחסים חברתיים מרצון, אלא למנוע מאדם לכפות את עצמו על מי שאינו מעוניין בכך, ובמיוחד כשהדבר נעשה תוך שימוש לרעה בעמדת כוח" (הצעת חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ז-1997, בעמ' 484).
בהמשך לזה קבע בית המשפט כי עבירת בעילה אסורה בהסכמה, העבירה שבעצם מייצגת את איסור יחסי המרות, נכללת בתוך עבירות ההטרדה המינית, " אין ספק כי מעשה של בעילה אסורה על פי חוק העונשין כולל בתוכו את כל רכיביו של המעשה המגונה.
אשר על כן העבירה לפי סעיף 346(ב) לחוק העונשין נכללת בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ה) לחוק העונשין, ומכאן שהיא כלולה גם בעבירת ההטרדה המינית, אף שהיא איננה נזכרת מפורשות בהגדרה הסטטוטורי".
בין אם הואשמת בעבירות ניצול יחסי מרות או שסבלת בעצמך מניצול – מומלץ לפנות מיד לעורך דין עבירות מין מנוסה.
