ניצול יחסי מרות בין רופא למטופלת

אי אפשר לדרג ולהשוות בין סוגים שונים של מקרי ניצול יחסי מרות, כשזה קורה בין רופא למטופלת, נדמה שזה חמוד באופר מיוחד. הפסיקה הכירה בזה, יחד עם שאר ניצולי יחסי המרות. אם אתם נקראים לחקירה באזהרה על עבירת ניצול יחסי מרות בין רופא למטופלת, או משהו שדומה לזה, כדאי לכם מאוד להתמקד בפרטים הקטנים, ובעיקר, לדאוג לעצמכם לעורך דין טוב ומקצועי.

איך מוצאים עורך דין שמבין בתחום? במה הוא יעזור בכלל? כל הפרטים ממש כאן לפניכם.

 

המקור החוקי

חוק העונשין, בסעיף 347א, שחוקק לפני כעשרים שנה, מתייחס לניצול לרעה של מעמד הרופא כלפי המטופלת שלו. החוק קובע בעצם עונש חמור יותר, במקרה שמדובר ביחסי מרות על רקע יחסי מטפל – מטופל, כאשר נכתב בו כך:

"מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים; לענין סעיף קטן זה יראו מעשים כאמור שנעשו במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור;

חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי."

 

האם אישור ניצול יחסי מרות היה תמיד?

חוק העונשין כבר עסק באיסור ניצול יחסי מרות בין רופא למטופלת, החידוש העיקרי של תיקון החוק בשנת 2003, הוא בקביעה שגם יחסי מרות בין מטפל נפשי למטופל נחשבים כיחסי מרות. בהקשר הזה כדאי אולי לציין גזר דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, שם הורשע פסיכולוג בשם יובל כרמי, במעשה מגונה בשתי מטופלות שעברו אצלו טיפול.

עונשו נגזר ועמד על 3 שנים ושלושה חודשים, וממש לאחרונה הוא חזר בו מהערעור למחוזי.

 

הרציונל של החוק

המחוקק הבין כבר מזמן שישנו מצב של חוסר שוויון מובנה בין מטפל למטופל. כך שבשונה מהטרדה "רגילה", במצב שזה מתרחש על ידי רופא, אם זה גניקולוג, ואם זה פסיכיאטר, הגורם המטפל בעצם מנצל את הבדלי המעמדות, מנצל את ההבדלים בינו לבין המטופל, לעיתים אף גורם לו לפתח תלות, ובכך פוגע בו באופן קשה ולעיתים אף בלתי הפיך.

 

ניצול יחסי מרות בין רופא למטופלת – מה זה אומר?

ניצול, הכוונה במקרים רבים להטרדה, כאשר הטרדה לפי חוק  יכולה להיות כל הצעה בעלת אופי מיני, התייחסות למין או מיניות של מטופל, ובעיקר כמובן מגע פיזי, בסוף, כל מעשה שמהווה ניצול של אמון המטופל מתוך רצון לספק יצר מיני של מטפל, נחשב כמובן כהטרדה וכמעשה שעולה לכדי ניצול יחסי מרות בין רופא למטופלת.

בפסק דין ע"פ 7024/93 אליהו פלח נ' מדינת ישראל, מט(1) 002 (1995), עמד בית המשפט על מושג "מהות" המעשה שבעבירת ההטרדה המינית, וקבע כי אין לצמצם את המושג רק לגבי הסכמה לטיבו של המעשה, הפיזי אובייקטיבי, אלא גם לאופי המעשה, נפשי סובייקטיבי. המשמעות של זה היא שהאחריות להבהיר את הגבולות חלה על המטפל, ולא על המטופל.

 

ההסכמה לניצול – האם הסכמה גורמת למעשה שלא ייחשב כניצול?

השופטת בייניש, כבר קבעה בעש"מ 1599/03 טאפירו נ' נציבות שירות המדינה כי "קיומם של יחסי מרות בין המטריד למוטרד וניצולם על-ידי המטריד מקימים הנחה שלפיה המוטרד לא נתן הסכמה מלאה וחופשית להתנהגותו של המטריד גם בלי ש"הראה" את אי-הסכמתו להתנהגות זו ". כל עוד קיימת מערכת יחסים שאינה שוויונית, אין צורך שהצד ה"חלש" יוכיח שהתנגד, החזקה היא שמערכת יחסים כזאת היא בעייתית, ואף פלילית.

 

ההליך האזרחי, האם אפשר לקבל פיצויים?

גם אם לנפגעת אין את הכוחות הנפשיים לעמוד באולם בית המשפט, היא יכולה לחשוב על האפשרות להגיש תביעה נזיקית ללא הוכחת נזק. במקרה כזה, יתאפשר לה לקבל פיצויים עד גובה של 120 אלף ₪. כמובן שכל התפתחות בהליך הפלילי יכולה להשפיע על ההליך האזרחי, אבל יש לזכור שהם לא תלויים זה בזה.

בנוסף, ניתן להגיש תלונה ולפתוח בהליך משמעתי כנגד הרופא, אם זה מול משרד הבריאות ביחס לרישיון הרפואה, ואם זה ביחס למקום בו הרופא עובד, קופת חולים, בית חולים, או מערך מרפאות פרטיות. כך שאם אתם רופאים, עליכם לעבור על העבר שלכם, ולבדוק שאין לכם סיפורים כלשהם שעלולים להיות בעייתיים.

 

העונש לרופא שניצל מטופלת

מתחם הענישה, כלומר, המתחם ממנו גוזרים השופטים את העונש, בהתאם לנסיבות האישיות של הנאשם, די קבוע, ועומד על  2- 4 שנות מאסר בפועל וקנס כספי כבד מאוד של מאות אלפי שקלים. כמובן שכל מקרה שונה, ואם היו גם איומים או כל מעשה אחר, העונש יוחמר.

בנוסף, אם המעשים נעשו ליותר מנפגעת אחת, גם יהיה לכך השפעה על מיקומו של הנאשם במתחם, והעונש יהיה חמור יותר. כפי שהזכרנו לעיל, הפסיקה כבר יישמה גם את הסעיף המדבר על מטפל נפשי, בהרשעת הפסיכולוג וגזר דינו ,החמור יחסית ביחס לעבירה, שעמד על שלוש שנים ושלושה חודשים.

 

בין אם הואשמת בעבירות ניצול יחסי מרות או שסבלת בעצמך מניצול – מומלץ לפנות מיד לעורך דין עבירות מין מנוסה.

שאלות ותשובות בנושא ניצול יחסי מרות בין רופא למטופלת
הפסיקה והחוק קבעו מספר מבחנים, בעזרתם אפשר לבחון את מידת הניצול של יחסי המרות, בכל אירוע ואירוע בפני עצמו. יוזמה – אם הצד החזק יזם את הקשר, עולה חשד שמדובר בניצול יחסי מרות ואין הסכמה כלל. פער גילאים – במקרים של פער גילאים גדול במיוחד, החשד שמדובר בניצול גובר כמובן. יכולת השפעה רבה וממשית – אם מדובר במטפל נפשי למשל, ומטופלת בוודא שיש לו עליה השפעה ממשית.
 הדבר החשוב ביותר הוא תיעוד, של כל הקשר עם המטופל, כל מילה או צילום מסך צריכה להישמר על ידך. מלבד זאת, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי. הכוונה לפנות דווקא  לעורך דין שמבין דווקא בתחום זה, להתייעצות ראשונית, ובעיקר כדי להבין איך עליך להתנהג בחקירה. שים לב שההנחה שתמיד כדאי לשתוק בחקירה, אינה תמיד נכונה. 
המחוקק התייחס באופן ספציפי לניצול יחסי מרות בין רופא למטופלות. התביעה בדרך כלל תשמש בכל הכוח העומד לרשותה כנגדכם. כדאי לכם לשכור לעצמכם את עורך הדין שיטפל בכם בצורה הטובה ביותר, שידע לבחור מתי נכון לנהל את ההליך המשפטי, ומתי כדאי אולי ללכת על הסדר. בסוף, לפעמים כדאי להיות חכמים, ופחות צודקים.
תמונה של עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול

עורך דין אלעד שאול שותף מייסד במשרד עורכי דין שאול ושות', ונחשב אחד מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל בתחומי עבירות מין ומשפט פלילי.

בוגר LL.B במשפטים מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב, במסגרת עבודתו בפרקליטות טיפל בתיקים רבים של עבירות מין, הגיש כתבי אישום נגד חשודים בעבירות מין וייצג את מדינת ישראל כתובע בבית המשפט נגד עברייני מין.
כיום עורך דין אלעד שאול וצוות עורכי הדין במשרד, מייצגים חשודים ונאשמים בעבירות מין ואף מתלוננות, מתלוננים וקורבנות עבירה.
עו"ד שאול הוא מחלוצי עורכי הדין בתחום הסייבר-פלילי בישראל ונחשב לאחד המומחים הבולטים בתחום, בדגש על עבירות מין ברשת האינטרנט, סחיטה מינית ברשת והטרדה מינית באינטרנט.
לתיאום פגישה או לשיחה ראשונית, השאירו פרטים או חייגו.

מאמרים נוספים
דילוג לתוכן