אנו נחשפים בכלי התקשורת לסיפורי הטרדה מינית במקום העבודה – מנהלים שניצלו עובדות, עובדים שפגעו בעובדות ותיקים שהסתיימו בענישה פלילית ובפיצויים כספיים גבוהים. אך בחיי היום-יום, המציאות יותר מורכבת ולא כל אמירה, הצעה או מגע מהווים הטרדה מינית במקום העבודה. אך מנגד, לא מעט "מחמאות", "בדחיות" או "פלירטוטים" עלולים להיחשב הטרדה מינית במקום העבודה. היכן בדיוק עובר הגבול שממנו מתחילה חשיפה פלילית, אזרחית ומשמעתית? אפרט דוגמאות להטרדה מינית בעבודה שכולם יכולים להבין.
מה מוגדר כהטרדה מינית בעבודה?
החוק הרלוונטי הוא הוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998 שמגדיר “הטרדה מינית” כהתנהגות אחת מיני רבות (מיד נפרט אותן). מי שנפגע מהטרדה מינית רשאי להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצויים, להגיש תלונה במשטרה וככל שיוגש כתב אישום נגד המטריד – הוא אף צפוי לעונשים כבדים. כשההטרדה מבוצעת במקום העבודה, צפוי להתנהל גם הליך בירור ולאחריו הליך משמעתי שיכול להסתיים בפיטורי המטריד ושלילת זכויותיו.
עובדים רבים לא מודעים לכך, אבל למעסיק קיימות חובות בחוק למנוע הטרדות מיניות ולטפל בהן אם הובאו לידיעתו! לכן כשמוגשת תלונה במקום העבודה ננקטים לרוב צעדים מרחיקי לכת כגון: השעיה זמנית, שימוע לפני פיטורין ואף פיטורין.
דוגמאות להטרדה מינית בעבודה על פי חוק:
הצעות מיניות חוזרות ונשנות – גם אם הן נאמרות בלשון עדינה או מרומזת. "לא זה לא!". כאשר הצד השני מביע חוסר עניין במפורש או אפילו במשתמע, חייב להפסיק. חשוב לציין, אם יש פערי כוחות בין הצדדים אסור להציע הצעות מיניות כלל, אפילו לא פעם אחת.
התייחסות חוזר למיניות או למראה – התייחסות למיניותו או למראה של עובדת, דוגמת מחמאות על פרטי לבוש, על מבנה גוף, או על נראות עשויים להיחשב הטרדה מינית ובמיוחד אם יש פערי כוחות או יחסי מרות בין הצדדים.
התייחסות מבזה או משפילה למיניות או נטייה מינית – כגון התייחסות לנטייתו המינית של עובד הומוסקסואל, עובדת טרנסג'נדרית ובכלל למיניותם של עובדים.
מעשה מגונה – כל מגע בעל אופי מיני או אינטימי שנעשה ללא הסכמה מפורשת, דוגמת חיבוק, נשיקה, ליטוף או מגע באיברי גוף אינטימיים, הוא מעשה מגונה (עבירה פלילית חמורה כשלעצמה) ומהווה גם הטרדה מינית בעבודה.
סחיטה באיומים – דרישה מעובד או עובדת לבצע מעשה מיני תוך כפיה או איומים.
כל אחת מהתנהגויות אלו עשויה, בנסיבות המתאימות, להיחשב כהטרדה מינית – גם ללא מגע פיזי ולעיתים אף ללא התנגדות מפורשת מצד הנפגע/ת. כדי להבין מדוע יש מקרים בהם המעשה מותר ובמקרים אחרים הוא אסור בתכלית האיסור – חשוב להבין את ההבדין בין הטרדה מינית "רגילה" לבין הטרדה מינית במקום העבודה, ובפרט בין עובד לבין בעל סמכות או מרות.
גם אם נראה שעובדת הסכימה למגע או שיח אינטימי בעבודה
בית משפט יכול לקבוע שמדובר בהטרדה מינית!
לא כל הסכמה היא הסכמה חופשית.
הטרדה מינית בעבודה לעומת הטרדה מינית שלא בעבודה
ההבדל המהותי בין הטרדה מינית במסגרת עבודה לבין הטרדה מינית מחוץ לה, נובע בעיקר מההבנה שבמקום העבודה אנשים נוטים לחשוש מלהביע את דעתם בצורה אמיתית ועלולים לקבל בהכנעה התנהגויות פוגעניות מתוך פחד לאבד את מקום העבודה.
זו הסיבה שברוב ההתנהגויות שמהוות הטרדה מינית "רגילה" נדרשת חזרתיות מסוימת וסירוב מצד הנפגע, כאשר במקום העבודה מספיקה התנהגות אחת בודדת כדי להעמיד את המציע בסכנה משפטית חמורה! הנה שתי דוגמאות:
- הצעות מיניות חוזרות – במקום העבודה דיי בהצעה מינית אחת כדי שההתנהגות תיחשב להטרדה מינית לכאורה.
- התייחסויות חוזרות למיניות – במקום העבודה מספיקה התייחסות אחת למיניותו של עובד כדי שהיא תיחשב להטרדה מינית לכאורה ואין חובה שהעובד יביע התנגדות או יסרב.
ביחסים שאינם יחסי עבודה החוק מצפה מהאדם המוטרד להביע התנגדות ברורה להתנהגות על מנת לאפשר לבני אדם "מרווח טעות", להתחיל אחד עם השנייה ולהניע מערכות יחסים חדשות. רק אם ההתנהגות נמשכת חרף ההתנגדות – היא תיחשב כהטרדה מינית. לעומת זאת, במקום העבודה הכלל שונה לחלוטין: אין חובה על העובד או העובדת להביע התנגדות ועצם ההצעות או האמירות החוזרות – די בהן כדי לגבש הטרדה מינית לכאורה.
ההיגיון פשוט: במקום שבו קיימים יחסי תלות, פרנסה וקידום – שתיקה אינה בהכרח הסכמה. מכאן אנו מגיעים למושג המרכזי שמרחיב מאוד את האחריות הפלילית והאזרחית: ניצול יחסי מרות.
ניצול יחסי מרות
על פי החוק והפסיקה, הסכמה לאקט מיני צריכה להיות "חופשית ומרצון", שניתנה ללא לחץ, פחד, חשש או תלות כלשהי. לא מספיק לומר "כן אני מסכימה" או לקבל "הסכמה שבשתיקה".
במסגרת יחסי עבודה קיים חשש מובנה שהסמכות, פערי הכוחות וההיררכיה שבמקום העבודה תוביל ל"הסכמה" שאינה חופשית, ואכן אני רואה המון עובדות שמקיימות יחסים אינטימיים עם מנהלים ובכירים, לעיתים בשתיקה ולעיתים מסכימות פורמאלית אך נגעלות ונפגעות מהתהליך, בעיקר מתוך פחד לאבד את מקום העבודה או שהקידום שלהן ייפגע.
ולכן הכלל הוא ברור – הסכמה שהושגה תוך ניצול יחסי מרות – היא לא הסכמה.
כדי לאפשר למתלוננות להוכיח שהסכמתן היא לא חופשית, נטל הראייה התהפך – לא העובדת היא שצריכה להוכיח שהיא נוצלה, פחדה וחששה, אלא הממונה צריך להוכיח שהקשר היה חופשי, ללא השפעה, ללא תלות או מרות ושהעובדת נכנסה אליו מרצונה החופשי. מדובר בנטל ראייתי כבד מאוד ובחלק ניכר מהמקרים העובד הבכיר לא מצליח להוכיח שמדובר ברומן עם עובדת ונאלץ להיפרד מסכומי כסף גדולים במסגרת הסכמי פשרה, לעיתים לאבד את מקום עבודתו ובמקרים קשים יותר גם להיחקר במשטרה, לעמוד לדין פלילי ולהסתבך בפלילים.
ייצוג משפטי מקצועי ודיסקרטי | איתך בשעה הקשה ביותר
דוגמאות להטרדה מינית בעבודה
התייחסויות למראה ולמיניות
דמיינו עובדת החולפת חולפת מדי בוקר ליד משרדו של המנהל והוא מחמיא לה שוב ושוב: “איזו שמלה יפה”, “זה ממש מחמיא לגזרה שלך”, “את יודעת לבחור בגדים שמדגישים את מה שצריך” – העובדת מסמיקה וניגשת לחדרה בשקט.
לכאורה, מדובר ב"מחמאות" הנוגעות לנראות ולמיניות של העובדת. מחוץ למקום העבודה היה על העובדת להתנגד מפורשות ולבקש מהאדון להפסיק להחמיא לה, רק אם ימשיך זו תהיה הטרדה מינית. אך במקרה זה מדובר ביחסי מרות בין מנהל לבין עובדת – למרות שלא נאמרה מילה גסה ולמרות שהעובדת לא התנגדה – מדובר בהטרדה מינית מפאת ניצול יחסי מרות. אם העובדה תעיר למנהל שלה ותבקש שיפסיק, הוא עלול להתנכל לה, לכעוס עליה, לפגוע במשרתה ולכן נשים רבות בסיטואציה זו שותקות.
הצעות מיניות במסווה של “הזדמנות”
עובדת מועמדת לקידום – מספר ימים לפני ההחלטה על זהות העובד שזוכה לקידום, המנהל במקום העבודה מזמין אותה לארוחת ערב במהלכה הוא רומז שאם תקיים איתו מגע אינטימי כלשהו זה "יעזור לה" לקבל את הקידום המיוחל. גם אם ההצעה מתקבלת על ידי העובדת ואפילו אם היא נאמרה בצורה עדינה ומרומזת, ללא איום מפורש, מדובר בדוגמה קלאסית של ניצול יחסי מרות ואף ניצול מיני על ידי הבוס שיוביל בסבירות גבוהה לפיצוי כספי משמעותי ואף לתיק פלילי למנהל.
מגע פיזי של ממש
נשיקה, ליטוף, הנחת יד על הירך, הישבן או אפילו הגב – בנסיבות מסוימות – ייחשבו להטרדה מינית. במקרים חמורים, המעשה עשוי להיחשב גם כמעשה מגונה לפי חוק העונשין, עם ענישה פלילית משמעותית של עד 3 שנות מאסר. במקרים רבים אני נתקל בעובדות המתלוננות על מגע שנעשה "כאילו במקרה", זו טקטיקה ידועה ומוכרת של עובדים ומנהלים במקומות עבודה וגם להתנהלות זו יש פתרונות משפטיים.
הטרדה מינית כבר בשלב ראיון העבודה
הטרדה מינית אינה מתחילה ביום הראשון לעבודה. גם בראיון עבודה, שבו קיימת תלות ברורה של המועמד/ת במראיין, אמירות או מעשים בעלי אופי מיני עלולים להיחשב כהטרדה – ללא צורך בהתנגדות מצד המרואיינת.
הגשת תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה – מה ניתן לעשות?
עובדים שחוו הטרדה במקום העבודה לא מוגבלים רק למסלול משפטי אחד ויש להם מספר אפשרויות עיקריות, חלקם ניתנים לביצוע במקביל, לכל אחד השלכות ותוצאות שונות ויש לשקול היטב יחד עם עורך דין מומחה להטרדות מיניות – באיזה אפיק לבחור.
הגשת תלונה לממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה
ברוב מקומות העבודה קיים ממונה (לרוב אישה) אליה ניתן להגיש תלונה רשמית על ההטרדה המינית, היא מוסמכת לזמן את החשוד לבירור, לברר את התלונה ולחקור אותה, באופן מהיר, יעיל ודיסקרטי, לגבות גרסאות מהצדדים, לעיתים לשלוח את החשוד לבדיקת פוליגרף ולבסוף להגיש סיכום והמלצות. בסיום הליך הבירור על המעסיק לקבל החלטה מנומקת שיכולה להוביל להזמנת העובד המטריד לשימוע לפני פיטורין, כינוס ועדת משמעת והטלת עונשים חמורים לרבות נזיפה, העברה מתפקיד, השעיה או פיטורין.
ומה קורה אם המטריד הוא הבוס בעצמו או בכיר מאוד בארגון? במקרה כזה מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פרטי חיצוני למקום העבודה על מנת לגבש אסטרטגיה חלופית ולעמוד על זכויותייך מבלי שמקום העבודה יטייח את התלונה.
הגשת תביעה לפיצויים לבית הדין לעבודה
חשוב לדעת: ההליך הפנימי במקום העבודה לא שולל הליכים אחרות וגם לאחר בירור פנימי, ולפעמים במקביל אליו, ניתן להגיש תביעה אזרחית לביה"ד לעבודה (ואף נגד המעסיק עצמו) ולדרוש פיצויי כספי ללא הוכחת נזק ו/או בגין נזקים שנגרמו לאור ההטרדה המינית, אובדן הפרנסה, הפגיעה בשם הטוב שנלווית להטרדה המינית וכדומה.
הגשת תלונה למשטרה
במקרים המתאימים, קיימת זכות מלאה להגיש תלונה פלילית במשטרה בגין הטרדה מינית. ההליך הפלילי מתנהל בנפרד מההליך הארגוני או האזרחי והוא עשוי להוביל לחקירה פלילית במשטרה, הגשת כתב אישום נגד המטריד, הרשעתו בפלילים והטלת ענישה משמעותית (מאסר בפועל, קנס ופיצוי). יחד עם זאת, אני תמיד ממליץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מומחה לעבירות מין כדי לבחון האם ובאיזה שלב נכון להגיש תלונה במשטרה.
המציאות מלמדת שאם מה שחשוב למוטרדת הוא הפיצוי הכספי, הרי שבחלק מהמקרים דווקא אי הגשת התלונה למשטרה באופן מהיר, מעודדת בכירים שהטרידו מינית להגיע לפשרות כספיות נדיבות ביותר כדי לשמור על שתיקה של העובדת המוטרדת.
באיזה אפיק כדאי לך לבחור? מדובר בהחלטה אסטרטגית חשובה שיש לקבל רק לאחר ייעוץ משפטי מעמיק! לכל מסלול יתרונות, חסרונות והשלכות שונות, הן משפטית והן אישית.
לסיכום
המציאות מלמדת שתרחישים רבים במקום העבודה עלולים להיראות "גבוליים" או על התחום האפור וחלק אחר מהווה הטרדה מינית חמורה, או אף עבירת מין של ממש. הערפל הזה מצדיק בדיקה משפטית מעמיקה ומקצועית. עו״ד שאול מלווה תיקי עבירות מין והטרדות מיניות הן מצד נפגעי ונפגעות תקיפה מינית והן מצד חשודים ונאשמים. צוות המשרד מכיר את שני צידי המטבע ויודע לנצל את החולשות של כל אחד מהצדדים, לטובת הלקוח.
אם הוגשה נגדך תלונה, נפתח נגדך הליך בירור במקום העבודה או אם חווית הטרדה מינית במקום העבודה – פנייה מוקדמת אלינו יכולה להיות ההבדל בין הצלחה מסחררת לבין נזק מתמשך ועוגמת נפש בלתי נגמרת!
