logo

התיישנות עבירות מין

חוק ההתיישנות בדין הפלילי קובע מגבלת זמן להגשת כתב אישום נגד אדם שביצע עבירה. מטרת החוק היא למנוע מצב שבו אדם נאלץ להתמודד עם הליכים פליליים שנים רבות לאחר ביצוע העבירה, דבר העלול לפגוע בזכויות היסוד שלו. על פי החוק, אם לא הוגש כתב אישום בתוך תקופת זמן מסוימת הקבועה בחוק לגבי אותה עבירה, ההליך הפלילי מתיישן ולא ניתן עוד להעמיד את אותו אדם לדין. אורך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לחומרת העבירה – ככל שהעבירה חמורה יותר, כך תקופת ההתיישנות ארוכה יותר. לפיכך, גם לגבי עבירות מין חל חוק ההתיישנות, עובדה אשר יוצרת לא אחת דילמות מוסריות ומשפטיות מורכבות.

המורכבות בהחלת חוק ההתיישנות בעניין עבירות מין

 

התיישנות עבירות מין הוא אחד הנושאים המורכבים והשנויים במחלוקת ביותר במשפט הפלילי. מחד, החברה מעוניינת להעניש עברייני מין, שביצעו מעשים נתעבים שפגעו בקורבנותיהם. מאידך, חלוף הזמן מקשה על איסוף ראיות להוכחת אשמה מעבר לספק סביר.

 

עבירות מין, ובמיוחד כאלה שהתרחשו בילדות, לעיתים קרובות אינן מדווחות בזמן אמת. הסיבות לכך יכולות להיות פחד, בושה, איומים מהתוקף ועוד. נפגעי עבירה רבים זקוקים לשנים כדי לאסוף כוחות נפשיים ולחשוף את סיפורם הכואב.

ישנם משפטנים רבים הטוענים כי יש לקבוע תקופת התיישנות ארוכה יותר מהמצב המשפטי הקיים בישראל היום, ומנגד יש לא מעט משפטנים הטוענים כי יש להשאיר את אורך תקופת ההתיישנות כפי שהיא כיום ואף לקצרה.

 

מצד אחד, קביעת התיישנות קצרה מדי עלולה לפגוע קשות בזכויותיהם של נפגעי עבירת המין. ראשית, היא מונעת מהם כל אפשרות מעשית להביא את מקרה הפגיעה לחקירה ולמשפט פלילי, שהרי פעמים רבות חולף זמן רב עד שהקורבנות מסוגלים נפשית ורגשית לחשוף ולתבוע לדין את מעשה האונס או התקיפה המינית שעברו בילדותם. שנית, ההתיישנות שוללת מהם את האפשרות לקבל פיצוי הולם, מאחר וזכאות זו נגזרת בדרך כלל מהרשעתו של התוקף בדין.

 

מנגד, קביעת התיישנות ארוכה מדי פוגעת קשות בזכויות היסוד של החשודים והנאשמים בעבירות מין. ראשית, זכותם להליך הוגן נפגעת מכיוון שככל שחולף הזמן כך פוחתות האפשרויות לאסוף ראיות מהימנות להתגוננות. שנית, השהיית המשפט שנים רבות פוגעת בוודאות המשפטית ומותירה אותם תחת "חרב" משפטית לתקופה ארוכה בהרבה מעבר לסביר.

 

אם כן, מהו פתרון ראוי לדילמה? יש הסבורים כי יש לאמץ מדיניות מאוזנת של התיישנות מדורגת – כלומר, לקבוע תקופות התיישנות שונות בהתאם לחומרת העבירה ונסיבותיה. כך למשל ניתן לקבוע התיישנות ארוכה יותר לעבירות מין בקטינים, וקצרה יותר לעבירות מסוג אחר.

 

פתרון אחר שהוצע הוא לאפשר "ביטול" ההתיישנות במקרים חריגים בהם יש ראיות חדשות וחד משמעיות נגד החשוד. אולם גם בשיטה זו יש חסרונות שכן היא עלולה לפגוע בוודאות המשפטית וביציבות מערכת המשפט.

 

אין פתרון ברור ומוסכם לסוגיה סבוכה זו של התיישנות. יש הטוענים כי אין להחיל את חוק ההתיישנות על עבירות מין כלל, בעוד אחרים סבורים שיש לקבוע התיישנות של עשר שנים לכל היותר. בפסיקת בתי המשפט בישראל קיימות עמדות שונות בסוגיה, תוך ניסיון לאזן בין האינטרסים והשיקולים המתנגשים. אולי הפתרון נעוץ בהבחנה בין סוגי עבירות המין וחומרתן, וקביעת התיישנות מדורגת בהתאם. בכל מקרה, מדובר בהכרעות ערכיות ומוסריות מורכבות ביותר.

 

החוק בישראל

על פי חוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, משך זמן ההתיישנות נקבע בהתאם לחומרת העבירה. כך, בעבירות מסוג פשע – 10 שנים, בעבירות פשע חמור – 15 שנים ואם מדובר בעבירת פשע שדינה מיתה או מאסר עולם – 20 שנים, בעבירה מסוג עוון – 5 שנים ובעבירה מסוג חטא – שנה.

בכל הנוגע לעבירות מין, הדין מעט שונה. נוכח חומרתן המוסרית, ומכיוון שלרוב הטראומה שנגרמת מהמעשים מתפרצת רק שנים לאחר ביצועם, בוצע תיקון מספר 72 לחוק העונשין משנת 2002, שקבע שמניין תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים יתחיל רק ביום שימלאו לקטין 28 שנים.

להלן מספר עבירות מין נפוצות והתיישנותן על פי החוק:

  • אונס עבירת פשע; תקופת התיישנות – 15 שנים.
  • מעשה סדוםעבירת פשע; תקופת התיישנות – 10 שנים.
  • אינוס קטין על ידי בן משפחה ואינוס חסר ישע על ידי אחראי עליו – עבירת פשע; תקופת ההתיישנות – 15 שנים מיום שמלאו לקטין 28 שנים.
  • מעשה מגונה  עבירת פשע, התיישנות – 10 שנים.
  • מעשה מגונה בקטין  עבירת פשע; התיישנות – 15 שנים מיום שמלאו לקטין 28 שנים.

 

המגמה המשפטית

בשנים האחרונות יש קריאות בכנסת ובציבור לבטל לחלוטין את התיישנות עבירות המין, במיוחד כלפי קטינים, כפי שנהוג במדינות אחרות. הדיון בסוגיה זו עדיין מתנהל. המחוקק מנסה לאזן בין זכויות הקורבנות והאינטרס הציבורי, לבין זכויות הנאשמים. סביר להניח שהמגמה היא לכיוון של הארכה הדרגתית של תקופות ההתיישנות בעבירות אלה. על כן, למרות המצב החוקי הקיים, שכאמור כולל תקופות התיישנות מוגדרות לעבירות מין, ישנה מגמה ברורה בשנים האחרונות להחמיר ולהאריך את משך הזמן בו ניתן להעמיד לדין עברייני מין ולאפשר מיצוי הדין עם קורבנות אלו.

 

המגמה הזו באה לידי ביטוי בכמה היבטים:

  1. הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת לביטול מוחלט של התיישנות עבירות מין, בייחוד כאלה שבוצעו כלפי קטינים.
  2. פסיקת בתי המשפט נעשית יותר ויותר מקלה בסוגיות של "ביטול" ההתיישנות או הארכתה מעבר לדין הקיים.
  3. מתן פיצויים וסעד נרחב יותר לנפגעי עבירות מין ישנות, גם אם התיישנו, באמצעות חוק נפגעי עבירה.

ליצירת קשר עם עו"ד אלעד שאול המתמחה בעבירות מין לחצו כאן.

אם כן, למרות שהדין הקיים עדיין קובע התיישנות – ניכר כי המגמה העקרונית היא לכיוון של הקלה על קורבנות עבירות מין ישנות והרחבת האפשרויות שלהם לממש את זכויותיהם. ייתכן שבעתיד הקרוב תישקל בישראל האפשרות לביטול מוחלט של ההתיישנות על עבירות אלו, כפי שקיים במדינות מתקדמות אחרות כמו ארה"ב, קנדה ואוסטרליה.

אנו ממליצים לכם לפנות אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני דיסקרטי, ללא כל התחייבות. אנחנו בטוחים שלאחר מכן תוכלו להבין טוב יותר מה כדאי לכם לעשות, כך שתוכלו לפעול בדרך הנכונה ביותר עבורכם.

שאלות ותשובות בנושא התיישנות עבירות מין
 לפי חוק סדר הדין הפלילי, תקופת ההתיישנות על עבירת מין בסיסית כלפי בגיר היא 10 שנים ממועד ביצוע העבירה. לדוגמה, אם אדם ביצע מעשה מגונה ללא הסכמה בשנת 2015, הרי שניתן להגיש נגדו כתב אישום עד שנת 2025. אם חלפו יותר מ-10 השנים הללו – העבירה מתיישנת וכבר לא ניתן יהיה להעמיד את האדם לדין פלילי.
כן, החוק מבחין בין עבירות מין כלפי קטינים לבגירים. התקופה במקרה של פגיעה בקטין היא 15 שנים מיום שהקטין מגיע לגיל 18, כלומר גיל הבגרות. לדוגמה, אם אדם ביצע עבירת מין בילד בן 10 בשנת 2010, אותו ילד יוכל להגיש תלונה ולמצות את הדין עד הגיעו לגיל 33 בשנת 2035. מטרת ההבחנה היא לתת לנפגעי עבירה בילדות את מלוא הזמן לחשיפה ועיבוד של הטראומה שעברו לפני נקיטת הליכים.
כן, לעיתים נדירות החוק מאפשר זאת במקרים חריגים של "פריצת התיישנות". כלומר, למרות שחלפה תקופת ההתיישנות הפורמלית, בית המשפט יכול לאשר הגשת כתב אישום בכל זאת בשל קיומן של נסיבות מיוחדות או ראיות חדשות. אולם זו סמכות שניתנת לעתים נדירות ביותר ורק בעבירות חמורות במיוחד.
מאמרים נוספים בנושאי עבירות מין
הטרדה מינית אצל הגניקולוג

בין כותלי חדר הרופא, שם אמור לשרור אמון מוחלט, אורבת סכנה מפתיעה: הטרדה מינית על ידי גניקולוגים. תופעה חמורה זו, המושתקת פעמים רבות, פוגעת בנשים

פיזיותרפיסט הטרדה מינית

אתם הולכים לפיזיותרפיה כדי לשפר את בריאותכם הפיזית, אבל מה אם הטיפול עצמו הוא זה שפוגע בכם? כן, גם פיזיותרפיסטים יכולים להטריד מינית את מטופליהם,

תלונת שווא על אונס

תלונה על עבירה פלילית היא אירוע חמור, שיכול להוביל להשלכות מרחיקות לכת על הנפגע, החשוד והחברה. אך מה קורה כאשר התלונה היא שקרית? בתקופה האחרונה,

הסכמה חופשית

הסכמה חופשית הוא מושג שקשור לעבירות מין, בפרט לעבירות האינוס, ומתאר מצב שבו אישה מסכימה מרצונה החופשי לקיים יחסי מין. ללא הסכמה חופשית יחסי המין

אונס קבוצתי

אונס קבוצתי הוא מעשה חמור מאוד שמוגדר כעבירה פלילית. עבירת אונס קבוצתי היא חלק מקבוצת עבירות האינוס אותן אפשר למצוא בסעיף 345 לחוק העונשין. הסעיף

איסור פרסום בעבירות מין

איסור פרסום הוא הוראת חוק המגבילה את חופש הביטוי, ומחייבת את העיתונות ואמצעי התקשורת האחרים שלא לפרסם מידע מסוים. איסור הפרסום נועד להגן על אינטרסים

עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול שותף מייסד במשרד עורכי דין אלעד שאול ושות', ונחשב אחד מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל בתחומי עבירות מין ומשפט פלילי. בוגר LL.B במשפטים מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב, במסגרת עבודתו בפרקליטות טיפל בתיקים רבים של עבירות מין, הגיש כתבי אישום נגד חשודים בעבירות מין וייצג את מדינת ישראל כתובע בבית המשפט נגד עברייני מין. כיום עורך דין אלעד שאול וצוות עורכי הדין במשרד, מייצגים חשודים ונאשמים בעבירות מין ואף מתלוננות, מתלוננים וקורבנות עבירה. עו"ד שאול הוא מחלוצי עורכי הדין בתחום הסייבר-פלילי בישראל ונחשב לאחד המומחים הבולטים בתחום, בדגש על עבירות מין ברשת האינטרנט, סחיטה מינית ברשת והטרדה מינית באינטרנט. לתיאום פגישה או לשיחה ראשונית, השאירו פרטים או חייגו.
עו"ד עבירות מין אלעד שאול ברשתות החברתיות
דילוג לתוכן