קטינים שביצעו עבירות מין יוצרים מצב מורכב, בו נדרש למצות את הדין עם הקטין מחד אך לשמור ולהגן עליו מאידך. לכן, נחקק חוק חקירות ילדים, שתפקידו לאזן בין משולש אינטרסים – אינטרס הנפגע, אינטרס הציבור למיצוי הדין עם עבריינים ואינטרס הפוגע. החוק קובע הגבלות וסייגים בכל הנוגע להטרדה מינית – חקירת קטין. להלן נעסוק בכל המידע הקשור לחקירות קטינים על עבירות הטרדה מינית והשלכות החקירות.
חקירת קטין לפי החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) נחקק במטרה להגן על זכויותיהם של ילדים בהליך הפלילי, לשמור על זכויותיהם של נאשמים ולהגן על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם עבריינים. מתוך משולש אינטרסים זה נולד החוק, היוצר איזונים במרקם עדין זה במטרה לשמור ככל שניתן על כל אחד מהאינטרסים, תוך פגיעה מינימלית באינטרסים האחרים.
החוק מגביל את יכולתה של המשטרה, או של הפרקליטות, לחקור ילדים במסגרת הליכים פליליים. החוק לא עוסק בחקירה על כל עבירה שהיא, אלא רק על עבירות חמורות המנויות בתוספת לחוק. בין היתר, החוק עוסק בחקירות ילדים על עבירות מעשים מגונים לפי חוק העונשין, עבירות המוגדרות כהטרדה מינית לפי סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
אם כן, חקירת ילדים בתיקי הטרדה מינית מסוג מעשים מגונים, תיעשה לפי הוראות חוק חקירת ילדים. נעמיק בהוראות אלו
חקירת קטין החשוד בהטרדה מינית
ככלל, כל נאשם בעבירה או עד לביצועה מגיע לתחנת משטרה, נחקר על ידי חוקר משטרתי ועל סמך עדות זו נבנה כתב אישום כנגד הנאשם. זאת ועוד, במהלך הדיונים הנאשם והעדים ייחקרו על ידי עורך דין על דוכן העדים בבית המשפט בחקירה ראשית ובחקירה נגדית. החקירה הנגדית הינה חקירה צולבת בה מנסים לערער את אמינותו של הנחקר ולמצוא סדקים בגרסתו.
החוק תופס חקירות אלו, על ידי חוקר משטרתי או על ידי תובע פלילי, כחקירות קשות מנטלית אשר עלולות לפגוע נפשית בנחקר. מכיוון שכך, הוטלו הגבלות על חקירות שכאלו.
אני רוצה לעשות סדר בכל הנוגע לחקירות ילדים, שכן לעיתים נוצר בלבול רב בתחום. קראו בקפידה את הפסקאות הבאות והבינו מהן הוראות החוק באשר לחקירות ילדים על הטרדה מינית מסוג מעשים מגונים. נפתח בסייגים על חקירה במשטרה ולאחר מכן נעסוק בחקירה נגדית בבית המשפט.
| חקירה במשטרה | עדות בבית המשפט | |
| חשוד שלא מלאו לו 12 | לא ייחקר | לא יעיד |
| חשוד בגילאי 12 – 14 / עד או נפגע בגילאי 0-14 | חקירה על ידי חוקר ילדים משירותי הרווחה | יעיד בכפוף לאישור חוקר הילדים, לא ייחקר נגדית |
| חשוד / עד קטין בגילאי 14- 18 | חקירה על ידי חוקר נוער משטרתי | עדות כרגיל |
חקירת ילד עד גיל 14 במשטרה
ככל שילד שלא הגיע לגיל 12 נחשד בביצוע עבירה פלילית, המשטרה אינה רשאית לחקור אותו כלל. פקידי הסעד ברשויות הרווחה הם הממונים על טיפול במקרים אלו. חשוד שהגיע לגיל 12 אך טרם הגיע לגיל 14, ייחקר על ידי חוקר ילדים מרשויות הרווחה בלבד. חוקר משטרתי לא יוכל לחקור את הילד.
חוק הילדים מרשויות הסעד והרווחה יבצע את החקירה לאחר שקיבל הכשרה ייחודית לחקירות אלו ותוך איזון בין האינטרס הציבורי באכיפת הדין לבין טובת הילד. חוקר הילדים יחקור את הקטין החשוד, יתעד את החקירה ועל סמך חקירה זו ניתן יהיה להגיש כתב אישום כנגד הנער. חקירה שבוצעה על ידי חוקר רגיל שאינו חוקר ילדים אינה ראיה קבילה ולא ניתן להסתייע בה לצורך הרשעת הקטין.
אני רוצה להדגיש כי על פי רוב, הוריו של הילד הנחקר יהיו זכאים לנכוח בחקירה. אם לא הוצגה להורים זכאותם לנכוח בחקירה וההורים אכן לא נכחו בה, ניתן יהיה לערער על תוקפה של החקירה. כמו כן, ישנה חוסר בהירות מסוימת על מי חלות הוראות חוק אלו. האם ההוראות חלות על חקירה של ילדים החשודים בביצוע עבירות בלבד? גם על ילדים שהיו קורבנות לעבירה? ומה דינם של ילדים שהיו עדי ראיה לעבירה?
אכן, החוק לא מגדיר במפורש אילו ילדים יחקרו על ידי חוקרי ילדים. מכיוון שכך, הפסיקה פירשה בפשטות את הוראות החוק כחלות על חקירה של כל ילד בעבירות האמורות. לאור זאת, כל אימת שילד מתחת לגיל 14 יזומן לחקירה על עבירה פלילית חמורה ובכלל כך הטרדה מינית מסוג מעשים מגונים, חקירתו תתבצע על ידי חוקר ילדים בלבד.
סייגים לכלל
ישנם שני סייגים חשובים לכלל האמור. הראשון – חקירת ילד שנעשית "בשעת מעשה או תיכף לאחריה". חקירת קטין ספונטנית שכזו יכולה להיערך גם שלא על ידי חוקר ילדים. השני – חקירה על ידי הורה, אפוטרופוס, מי שהילד נמצא בפיקוחו או רופא. תשובות שהילד ישיב לחוקרים אלו הינן ראיות קבילות במשפט.
העדה בבית משפט
עד עתה עסקנו בחקירת הילד בבית המשפט. כעת, אני רוצה להרחיב אודות העדת קטין בבית המשפט. דינה של העדת קטין שונה, במידת מה, מדינה של חקירתו. גדרי עדות הילד קבועים בסעיף 2 לחוק לתיקון פקודת הראיות.
ילד החשוד בהטרדה מינית, היה עד להטרדה מינית או היה קורבן להטרדה מינית, לא יזומן להעיד בבית המשפט אלא באישור חוקר הילדים. חוקר הילדים יכול להטיל מגבלות על החקירה, להתנות אותה בכך שהנאשם לא יהיה נוכח באולם בזמן מתן העדות, להורות על גביית העדות בלשכת השופט ולא באולם בית המשפט ועוד כהנה וכהנה.
זאת ועוד, חוקר הילדים יוכל להורות על הפסקת העדות אף לאחר תחילתה של העדות. במקרים אלו, וכן במקרים בהם החוקר לא אישר כלל את עדותו של הקטין, החוקר ישלים את עדותו של הקטין על סמך החקירה שערך לילד והתיעוד שלה.
איסור חקירה נגדית
ילד שהעיד בבית המשפט באישור חוקר ילדים, לא ייחקר בחקירה נגדית. מדובר בפגיעה משמעותית בזכויותיו של הצד שכנגד, שכן חקירה נגדית היא כמעט זכות יסוד המוקנית לכל צד במשפט ובמיוחד לנאשם. כדי לאזן את הפגיעה, נקבע שהרשעת הנאשם לא תתבסס על עדות הילד לבדה ויש למצוא לא חיזוקים וסיוע בחומר הראיות.
חקירת קטין בגילאי 14 – 18
לקוחות רבים פונים אליי ושואלים מי יחקור את הילד שלהם שהוא אמנם קטין, אך מלאו לו 14 שנה. התשובה היא שנערים אלו ייחקרו על ידי חוקר נוער משטרתי ולא על ידי חוקר ילדים מהרווחה. כמו כן, לא יוטלו מגבלות על עדותם של נערים אלו בבית המשפט. אם כן, חקירת קטין על הטרדה מינית מוגבלת בעיקרה ביחס לילדים שלא הגיעו לגיל 14, אך לאחר גיל 14 רוב המגבלות תוסרנה. זאת, מלבד חקירתם על ידי חוקר נוער
משרד עו"ד אלעד שאול ושות'
מעורבים בתיקי הטרדה מינית בעבודה? זקוקים לייצוג משפטי בתחום? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. משרדנו מתמחה בתיקי הטרדות מיניות וייצג מאות לקוחות מרוצים בתחום. צרו קשר לקביעת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ותוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.
