הטרדה מינית בחברה החרדית הינה תופעה מצערת, ומושתקת במידה לא מבוטלת. ההשתקה סביב מקרי הטרדה מינית והסטיגמה שעודנה דבקה במתלוננות, מצריכה טיפול אחר בתיקי הטרדה מינית מהפן המשפטי והפן הנפשי כאחד. להלן נכיר את הייחודיות של הליכי הטרדה מינית בחברה החרדית ואבהיר אילו התאמות מבוצעות בטיפול בתיקים אלו.
הקדמה קצרה – החברה החרדית והכללות
עוד לפני שנצלול אל תוכן הדברים עצמם, ברצוני לפתוח בדגש אחד חשוב – החברה החרדית, גם אם היא נראית הומוגנית כלפי חוץ, מורכבת מתתי קבוצות רבות ובעיקר מאינדיבידואלים החושבים ומתנהלים כל אחד בדרכו שלו. מכיוון שכך, קשה עד בלתי אפשרי לדבר על החברה החרדית בכללותה.
עם זאת, במאמר זה אנסה להצביע על מאפיינים נפוצים יחסית בחברה החרדית ביחס להליכי הטרדה מינית ואציג את דרכי הטיפול בתיקים אלו, לאור הסטנדרטים המקובלים בקהילות החרדיות. בהכרח אני אאלץ להכליל ולא אוכל להתייחס לגוונים השונים בחברה זו וכמובן שהדברים לא יהיו נכונים ביחס לכל קבוצה ולכל אדם בחברה החרדית בישראל.
יחס החברה החרדית לתלונות על הטרדה מינית
בזמן שקמפיין MeToo צבר תאוצה בעולם המערבי כולו והשפיע השפעה עמוקה על יחסה של החברה הישראלית למקרי הטרדה מינית, הקמפיין פסח במידה משמעותית מעל החברה החרדית ובחברה זו נותרה סטיגמה חזקה כנגד תלונות ותביעות הטרדה מינית בחברה החרדית.
חשוב להבין שיחס זה לא נובע, חלילה, ממתן לגיטימציה להטרדות מיניות. ניסיוני בטיפול בתיקי הטרדה מינית בחברה החרדית, מלמד כי ישנן 3 סיבות עיקריות לסטיגמה שעוד מוטלת על המתלוננות והתובעות בהליכי הטרדה מינית:
- האיסור הדתי על פניה לערכאות: לשיטתם של החרדים, ההלכה היהודית אוסרת על פניה לערכאות משפטיות שאינן דתיות. כלומר, אסור לפנות לבית המשפט כדי לנהל הליכים משפטיים.
- שמירה על הכביסה המלוכלכת בתוך הבית: החברה החרדית, כידוע, היא חברה מסתגרת המתבדלת מהחברה הישראלית הכללית. מקרי הטרדה מינית בתוך החברה החרדית, עלולים להוציא שם רע לציבור החרדי כולו. בשל כך, רבים קוראים לנפגעות לא "להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה" אלא לנסות לפעול בערוצים תוך קהילתיים, שאינם מערבים בתי משפט ומשטרה, כנגד המטרידים.
- חוסר זמינות טכנולוגית: בניגוד לרובנו, רבים מהחרדים אינם גולשים ברשתות החברתיות והם ניזונים פחות מחדשות בערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט הפופולריים בישראל. כתוצאה מכך, החרדים לא נחשפו לתנועת MeTooבאותו האופן שרוב הציבור נחשף לתנועה. בשל כך, יחסם להטרדות מיניות נותר דומה לזה שהיה בחברה הכללית לפני עלייתה המטאורית של תנועת MeToo ודומותיה.
על אף כל האמור, אני רוצה לציין כי בשנים האחרונות ניכרים ניצנים של שינוי ביחס החברה החרדית להטרדות מיניות ולעבירות מין בכלל. פרשות יהודה משי זהב ויהודה ולדר שזכו לתהודה ציבורית רחבה, נתנו לנו טעימה מהשינויים שהחברה החרדית עוברת. כיום, לפחות בחלק מהקהילות החרדיות, ההכרה בחשיבות הפניה למשטרה ולבתי המשפט בתיקי הטרדה מינית מחלחלת אל חברי הקהילה.
איך מטפלים בהטרדה מינית בחברה החרדית?
כאמור, בחברה החרדית עוד רובצת סטיגמה על נפגעות הטרדה מינית אשר פונות למשטרה או לבית המשפט בתלונה על ההטרדה המינית שחוו. הסטיגמה מתעצמת במקרים בהם הפוגע הוא דמות ציבורית, דוגמת רב או איש חינוך, וכן כאשר הפוגע הוא בן משפחתה של המתלוננת. זאת, עקב מה שנתפס שערעור חוזקתו של התא המשפחתי.
בשל כך, יש לפעול ברגישות בכל הקשור לתיקי הטרדה מינית בקהילה החרדית. כל אימת שמגיע אלי תיק הטרדה מינית בחברה החרדית, טובתה של הנפגעת בלבד נמצאת לנגד עיני. יש למצוא את דרכי הפעולה אשר יגנו עליה מחד, אך לא יפגעו במעמדה החברתי מאידך.
חשוב לציין כי מבחינה חוקית, חל איסור על התנכלות למתלוננת על הטרדה. התנכלות מוגדרת כ"פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית" (סעיף 3 (ב) לחוק למניעת הטרדה מינית). אולם בהיעדר סטנדרט חברתי המקבל את החוק הזה, אין לו כמעט משמעות פרקטית.
רצונה של הנפגעת
בשלב הראשון, יש להבין, בהתחשב במצב המשפטי, מהו רצונה של הנפגעת. האם היא מעוניינת לקבל הכרה ציבורית רחבה בפגיעה שלה? האם היא תעדיף להעניש את הפוגע באופן כלכלי, על ידי קבלת פיצויים? האם היא תרצה להרחיק את הפוגע ממשרתו הציבורית, כדי למנוע פגיעה בנשים נוספות?
לאחר הבנת מטרותיה של הנפגעת, אוכל לפעול כדי להוציא אותן מהכוח אל הפועל. ככל שמטרתה בפתיחת ההליכים היא כלכלית, דרך הפעולה תהיה מתחת לשולחן, אך תוך איום ברור בתביעה בבית משפט שתחשוף את הפוגע. לרוב, יהיה די בכך כדי לשכנע את הפוגע כי תשלום הפיצויים כדאי עבורו והוא יהיה מוכן לקבל עונש כלכלי זה.
במקרים בהם הנפגעת מעוניינת במיצוי הדין הפלילי אל מול העבריין, גם במחיר של פגיעה ציבורית בה, יש לברר תחילה מהם סיכויי ההליך הפלילי. לעיתים, גם מה שנתפס כחמור מאוד מבחינה ציבורית או אישית, לא ייתפס ככזה בעיני בית המשפט והנסיבות השונות יובילו לכך שהענישה תהיה מקילה מאוד, אם בכלל. לכן, ההמלצה על הגשת תלונה תהיה תלויה בסיכויי הצלחת התיק.
כאשר הקייס יהיה טוב, הנפגעת תגיש תלונה במשטרה לאחר הדרכה מפורטת. התלונה שתגיש תהיה מקצועית ומסודרת, כזו שתיאלץ את המשטרה לפתוח בהליכים פליליים כנגד הפוגע ולא תאפשר לה למוסס את התיק.
עורך הדין הפרטי ימשיך ללוות את הנפגעת, במטרה שבית המשפט יפסוק לטובתה פיצויים לנפגעת עבירה וכדי לוודא כי התיק מתנהל כראוי על ידי הרשויות הציבוריות, אשר עלולות, עקב העומס הרב המאפיין אותם, לדחוק את הטיפול בתיק.
לעיתים, מטרתה העיקרית של המתלוננת היא להעביר את הפוגע מתפקידו הציבורי. באותם מקרים, הטיפול בתיקי הטרדה מינית בחברה החרדית יתמקד במטרה זו. הצוות המשפטי יפנה לפוגע ולסביבתו הקרובה, וידרוש את התפטרותו בתמורה לשקט סביב האירוע. מדובר בדרישה מורכבת מבחינה מוסרית ופרקטית כאחד, אך צוות משפטי מוכשר ידע כיצד לנהל אותה באופן הטוב ביותר מעשית וערכית.
משרד עו"ד אלעד שאול
מעורבים בתיקי הטרדה מינית בחברה החרדית? מעוניינים בייצוג משפטי של מי שמכיר את החברה החרדית ויודע כיצד נכון לטפל בתיקים אלו? הגעתם אל המקום הנכון. אנו במשרד עו"ד אלעד שאול נעניק לכם שירות מקצועי מהשורה הראשונה בתחום, המותאם למאפייניה הייחודיים של החברה החרדית בישראל. פנו אלינו לקביעת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ותוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.
