logo

הטרדה מינית בלידה

לידה היא אחד הרגעים הנשגבים ביותר בחיינו. האם הטרייה זוכה להביא חיים חדשים לעולם ולהרחיב את המשפחה. אולם גם רגע טהור זה, מנוצל, במקרים מסוימים, להטרדה מינית. הרופא המיילד או מי מהצוותים הרפואיים מנצל את יחסי התלות של היולדת בו כדי לבצע הטרדה מינית בלידה. מתי מתרחשת הטרדה מינית בלידה? איך יודעים אם מדובר בהטרדה או בפרוצדורה רפואית מקובלת? מה העונש על הטרדה? כל זאת ועוד – להלן.

 

הטרדה מינית – הגדרה על פי חוק

החוק למניעת הטרדות מיניות קובע מהי הטרדה מינית. על פי החוק, כל אחת מההתנהגויות הבאות תיחשב להטרדה מינית:

  1. סחיטה באיומים לביצוע מעשים מיניים
  2. מעשים מגונים כהגדרתם בחוק העונשין
  3. התייחסויות חוזרות למיניותו של אדם אשר הביע התנגדותו להתייחסויות אלו
  4. הצעות מיניות חוזרות המופנות לאדם שהביע התנגדותו להצעות אלו
  5. התייחסות מבזה או משפילה למיניותו של אדם ובכלל כך לנטייתו המינית

 

כל מי שמתנהג באופן העונה על אחת ההגדרות האמורות – הטריד מינית. כמובן שניתן להרחיב מאוד אודות כל אחת מההתנהגויות הללו, להבין למה בדיוק התכוון החוק בהגדרתן ואילו מקרים כלולים בהן, אך לענייננו אין בכך צורך. אני ארצה להעמיק במעשים המגונים, ההתנהגות הרלוונטית ביותר ביחס להטרדה מינית בלידה.

 

מעשים מגונים

מעשים מגונים מוגדרים בחוק העונשין באופן הבא:

  • מעשים
  • הנעשים לשם סיפוק, גירוי או ביזוי מיני
  •  בבן אדם אחר או בפני בן אדם אחר
  •  שלא בהסכמה חופשית ומרצון

 

מעשה העומד בכל התנאים הללו, ייחשב למעשה מגונה ולהטרדה מינית. בפועל, נגיעות מיניות באיברים מוצנעים, נשיקות כפויות, חיבוקים כפויים, התפשטות בפני אדם אחר, אוננות בפומבי ועוד, מוגדרות כמעשים מגונים. חשוב לי להדגיש כי מניתי מקרים נפוצים יחסית הנחשבים למעשים מגונים, אולם ייתכנו בהחלט מעשים נוספים שיסווגו אף הם כמעשים מגונים.

 

מעשים מגונים בטיפול רפואי

טיפול רפואי הינו מקום בו קיים חשש מהותי מביצוע מעשים מגונים במטופלים, במסווה של צורך רפואי. הרי חשבו לעצמכם – רופאים מבקשים מהמטופלים שלהם לפשוט חולצה, נוגעים באיברים שונים, סורקים את כל הגוף וכן הלאה. בזמן שמעשים אלו נעשים לצורך רפואי מובהק, הם כמובן כשרים ומבורכים.

אולם ברגע שהמעשה נעשה לא לצורך רפואי בלבד אלא גם מתוך מניעים מיניים של הרופא, הוא ייחשב למעשה מגונה ולהטרדה מינית בטיפול רפואי. אני אבהיר כי אפילו אם המעשה נחוץ מבחינה רפואית אך הרופא מבצע אותו מתוך מניעים מיניים, המעשה יוגדר כמעשה מגונה. הרופא מנצל את יחסי האמון והתלות של המטופל בו לצרכים מיניים פסולים ואסורים.

 

מעשים מגונים בלידה

כאשר הטיפול הרפואי אינו טיפול רפואי סתם אלא לידה, החשש לביצוע מעשים מגונים עולה פי כמה וכמה. הרי לידה, מטבעה, מחייבת התעסקות עם איברי המין של האישה, על האישה להתפשט והרופא צריך להימצא שם, להשגיח על הנעשה ובמקרה הצורך להגיש סיוע. התעסקות אינטימית זו עם האישה ועם גופה, הופכת את המעשים המגונים לסכנה של ממש.

ככל שרופא אכן ביצע מעשה כלשהו מתוך דחף מיני ולא מתוך צורך רפואי בלבד, הרי שהוא הטריד מינית את היולדת. עבור היולדת, הטרדה שכזו עלולה להיות טראומטית של ממש. באותו רגע רגיש ועוצמתי בו היא יולדת את בנה או את ביתה, היא סובלת מהטרדה מינית ומהשפלה שלא תיסלח ועננה כבדה מאפילה על כל הלידה שהייתה אמורה להיות שמחה ומרגשת.

מעשים שכאלו יכולים להיות מגע מיני ביולדת, נעיצת מבטים בגופה באופן מיני, החדרת מכשור רפואי לאיבר מינה ועוד. אין רשימה סגורה של מעשים שייחשבו למעשים מגונים בלידה ויש לבחון כל מקרה ומקרה על פי החוק ופרשנותו בפסיקה.

 

איך לזהות הטרדה מינית בלידה

חשוב לי לחדד כיצד לזהות הטרדה מינית בלידה. כפי שאמרנו, אותם מעשים עצמם יכולים להיחשב להטרדה מינית בלידה בנסיבות מסוימות ולמעשים רפואיים נחוצים וכשרים בנסיבות אחרות. כיצד יולדות יכולות לדעת אם הן נפגעו מהטרדה או לא?

התשובה היא שעל הנשים היולדות לסמוך על האינטואיציה שלהן ובעיקר לא לפתח אמון מוחלט בצוות הרפואי. למטופלים ישנה נטייה, הגיונית למדי, לתת אמון מלא ברופאים שלהם ולא להפעיל שום מנגנוני הגנה כלפיהם. מאחר שהטרדות מיניות בלידה ובשאר הטיפולים הרפואיים אינן עניין נדיר כל כך, רצוי בהחלט להפחית את מידת האמון שנותנים בצוותים הרפואיים ולהישאר עם חוש ביקורתי מפותח.

ככל שיולדת הרגישה לא בנוח עם הרופא שלה ואף חשה שהוא מטריד אותה, עליה לפנות לגורמי המקצוע הרלוונטיים לקבלת עזרה וסיוע. כמו כן, אני רוצה להמליץ ליולדת לפנות לעורך דין המתעסק בתחום לצורך פתיחה בהליכים כנגד אותו רופא שהטריד אותה.

 

פיצויים לנפגעות הטרדה מינית בלידה

נפגעתן מהטרדה מינית בלידה? שימו לב כי אתן יכולות לקבל פיצויים מהרופא שהטריד אתכן! החוק למניעת הטרדות מיניות קובע כי נפגעות עבירה תהינה זכאיות לתבוע עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. כלומר, ביכולתן לתבוע סכום זה מבלי להוכיח שההטרדה המינית בלידה גרמה להן לנזק ממשי כלשהו.

ככל שנגרם לנפגעת נזק ממשי כתוצאה מההטרדה המינית (למשל – פוסט טראומה מההטרדה או פגיעה בפוריות), היא תוכל לתבוע אף סכומים גבוהים יותר. עם זאת, כדי לקבל סכומים אלו, מחובתה להוכיח את הנזק שנגרם לה וכי שוויו של הנזק שווה לסכום הפיצויים אותו היא דורשת.

את הפיצויים נפגעות העבירה תוכלנה לתבוע בתביעה אזרחית כנגד הרופא שהטריד אותן. לחלופין, ביכולתן לדרוש פיצויים לנפגעות עבירה במסגרת ההליך הפלילי, אולם במקרים אלו קבלת הפיצויים הינה מותנית בהרשעת המטריד בדין.

הטרדה מינית בלידה – ענישה

סעיף 5 לחוק למניעת הטרדות מיניות קובע כי העונש על הטרדה מינית הוא שנתיים מאסר לכל היותר. אולם כפי שראינו, הטרדה מינית בלידה תוגדר, על פי רוב, גם כמעשים מגונים. בהנחה שההטרדה אכן תיחשב גם למעשים מגונים, ניתן יהיה להטיל על העבריין עונש של עד 3 שנות מאסר. זאת, בהתאם לכתוב בחוק העונשין.

 

משרד עו"ד אלעד שאול

מעורבים בתיקי הטרדה מינית בלידה? זקוקים לייעוץ וייצוג משפטי? אנו במשרד עו"ד אלעד שאול נשמח לסייע לכם. המשרד מתמחה בתיקי הטרדה מינית ובעל ניסיון עשיר בייצוג בתיקים אלו. פנו אלינו לקביעת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ותוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.

מעשים מגונים בטיפול רפואי

שאלות ותשובות בנושא הטרדה מינית בלידה
כל מעשה שמבוצע ביולדת שלא לצרכים רפואיים אלא מתוך דחף מיני של הרופא או כל אדם אחר, ייחשב להטרדה מינית בלידה. הטרדה מינית בלידה יכולה ללבוש צורות רבות, אולם על פי רוב ההטרדה תהיה הטרדה מינית מסוג מעשים מגונים.
לעיתים, יש קושי לדעת האם התרחשה הטרדה מינית בלידה. זאת, מאחר שאותו מעשה עצמו ייחשב בנסיבות מסוימות להטרדה ובנסיבות אחרות לפרוצדורה רפואית לגיטימית. הדרך הטובה ביותר לזהות הטרדה מינית שכזו, היא להסתמך על התחושות ועל האינטואיציה שלכן ואם הרגשתן שלא בנוח ומוטרדות, רצוי לפעול בהתאם.
העונש על הטרדה מינית באופן כללי הוא שנתיים מאסר לכל היותר. אולם אם המעשים נחשבים גם למעשים מגונים, העונש יוכל להגיע גם ל-3 שנות מאסר.
התשובה היא בהחלט כן. נפגעות הטרדה מינית יכולות לתבוע פיצויים ממי שפגע בהן. הנפגעות תוכלנה לתבוע עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק, במסגרת תביעה אזרחית או כחלק מההליך הפלילי.
מאמרים נוספים בנושאי עבירות מין
מוצפות מינית

מוצפות מינית היא תופעה חמורה בעלת השלכות קשות על הקורבן, הן מבחינה נפשית והן מבחינה חברתית. קורבנות של מוצפות מינית עלולים לסבול מחרדה, דיכאון, פוסט

סאדיזם

סאדיזם הוא הפרעה נפשית קשה המובילה לאלימות, התעללות והנאה מסבלם של אחרים. עבריינים סדיסטים עלולים לפגוע פיזית ונפשית בקורבנותיהם, תוך גרימת נזק משמעותי וטראומות קשות.

מזוכיזם

מזוכיזם, מונח טעון ומורכב, מתייחס להנאה מינית או גירוי הנובעים מכאב, השפלה או שליטה. למרות תפיסות מוטעות נפוצות, מזוכיזם אינו סטייה או הפרעה נפשית, אלא

מב"ן

עבירות מין הן סוגיה מורכבת וקשה, הן עבור הקורבן והן עבור הנאשם. הן טומנות בחובן נזקים נפשיים ופיזיים קשים, פגיעה באמון ובביטחון, וטראומות שעלולות להותיר

Picture of עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול שותף מייסד במשרד עורכי דין אלעד שאול ושות', ונחשב אחד מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל בתחומי עבירות מין ומשפט פלילי. בוגר LL.B במשפטים מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב, במסגרת עבודתו בפרקליטות טיפל בתיקים רבים של עבירות מין, הגיש כתבי אישום נגד חשודים בעבירות מין וייצג את מדינת ישראל כתובע בבית המשפט נגד עברייני מין. כיום עורך דין אלעד שאול וצוות עורכי הדין במשרד, מייצגים חשודים ונאשמים בעבירות מין ואף מתלוננות, מתלוננים וקורבנות עבירה. עו"ד שאול הוא מחלוצי עורכי הדין בתחום הסייבר-פלילי בישראל ונחשב לאחד המומחים הבולטים בתחום, בדגש על עבירות מין ברשת האינטרנט, סחיטה מינית ברשת והטרדה מינית באינטרנט. לתיאום פגישה או לשיחה ראשונית, השאירו פרטים או חייגו.
עו"ד עבירות מין אלעד שאול ברשתות החברתיות
דילוג לתוכן