כשמדברים על הטרדה מינית במקום העבודה, רוב האנשים מדמיינים תרחיש ברור – נגיעות, אמירות ישירות, הצעות מיניות מצד מנהל ישיר או עובד בכיר כלפי עובד או עובדת. אך בפועל, חלק מתיקי ההטרדה במקום העבודה נראים אחרת. אין הצעות ישירות, אין אמירות לגופו של אדם, ובכל זאת נטען שסביבת העבודה לא בטוחה, פוגענית, סקסיסטית ומשפילה – או בכינוי המשפטי: "הטרדה מינית סביבתית".
חשוב לי להבהיר – אם תחפשו בחוק את הביטוי, תופתעו לגלות שהוא לא נמצא שם. המונח הטרדה מינית סביבתית הוא יצירה של בתי המשפט ובתי הדין לעבודה והוא, בעצם, פרשנות של בתי המשפט לאופן שבו צריך לפרש את החוק במקרים מיוחדים שנפרט בהרחבה כאן. אז, מתי סביבת עבודה הופכת למטרידה ופוגענית? מה חלקו של המעסיק בזה? ומה צפוי להיות העונש של כל אחד המעורבים בהטרדה הסביבתית?
מהי הטרדה מינית סביבתית?
הטרדה מינית סביבתית היא מצב בו סביבת העבודה עצמה רוויה באלמנטים מיניים באופן שיוצר תחושת אי נוחות מתמשכת – השיח, התכנים, הבדיחות, ההערות היום-יומיות. אין חובה שהבדיחות או השיח יהיה ספציפי על אדם מסוים כדי שהוא יחוש מוטרד ומספיק שהוא ייחשף, שוב ושוב, לתכנים בעלי אופי מיני ופוגעני כדי שהאווירה הכללית תהיה מטרידה.
על פי חוק למניעת הטרדה מינית, חל איסור להתייחס באופן מבזה או משפיל למיניותו או נטייתו המינית של אדם – מכאן הפסיקה "גוזרת" פרשנות מרחיבה לפיה גם סביבת עבודה עוינת, הרוויה באמירות וביטויים מיניים גסים, מהווה התייחסות למיניות של אדם באופן שפוגע בשומעים.
בתי הדין לעבודה קבעו שהזכות לכבוד, שוויון בין המינים ולסביבת עבודה בטוחה ונטולת אלימות מילולית ומינית – לא תלויה בשאלה אם האמירה המינית מופנית ישירות לעובד או עובדת x, אלא בשאלת החוויה האישית בפועל של אותו עובד או עובדת.
אל תמהרו לפוצץ את האירוע!
פנו לייעוץ וליווי משפטי כדי לוודא שאספתם את כל הראיות ורק לאחר מכן – בום!
למה החוק לא דורש פנייה ישירה לאדם מסוים
אחת הטענות השכיחות שאני שומע ממעסיקים ומעובדים כאחד היא: “אבל זה לא נאמר לה באופן אישי”. זה אומנם מרגיש נכון, אבל אין לטענה הזאת אחיזה משפטית.
החוק למניעת הטרדה מינית נועד להתמודד עם פערי הכוח שיש בין עובד לבין המעסיק, בין עובד לבין מנהל ובין עובד אחד לבין קבוצת עובדים. במקום עבודה עובדים נאלצים “לספוג” התנהגות פוגענית כחלק מהשגרה מתוך חשש שאם יתלוננו או יבקשו להפסיק – משרתם תיפגע.
כשסביבת העבודה מלאה שיח מיני ופוגעני, גם שסופג את השיח מהצד עלול להיפגע. בבתי המשפט ובתי הדין לעבודה נקבע שהתנהגות מינית "כללית" שמופנית "לחלל האוויר" עשויה להיחשב הטרדה מינית במקום העבודה ולזכות את העובד או העובדת שהוטרדו בפיצוי כספים משמעותי מאותם מטרידים ואף מהמעסיק עצמו.
פסיקת בתי הדין לעבודה בנושא
בתי הדין הכירו לאורך השנים בכך שהטרדה יכולה להיות סביבתית ואפילו מצטברת מאירועים קטנים שנמשכים על פני תקופה ארוכה. שיח מתמשך שכולל בדיחות מיניות, הערות על גופם של אנשים (גם אם לא בפניהם), הצגת תמונות או סרטונים פורנוגרפיים, שימוש בשפה מינית גסה – או ביצוע כל אחת מהדוגמאות להטרדות מיניות באופן לא ישיר כלפי המוטרד – יכולים להוות הטרדה מינית סביבתית.
בפסקי דין שונים הודגש שאין לבחון כל אמירה בנפרד (שהרי האמירות יכולות להיות קלות ערך ושטותיות), אלא לבחון את התמונה הגדולה: תדירות האמירה, האווירה הכללית בעבודה, פערי הכוחות בין הצדדים וכדומה. אין דרך טובה יותר להסביר את הנושא מלצטט פסקי דין רלוונטיים שיבהירו לכם בדיוק איך בתי המשפט רואים את הנושא:
פסק דין עש"ם 6713/96 מדינת ישראל נ' זוהר בן אשר:
"אך אפשרית גם הטרדה מסוג אחר: הטרדה סביבתית. הטרדה כזאת אינה מכוונת כלפי אדם מסויים, אלא היא מתבטאת ביצירת סביבה עויינת, למשל, במקום העבודה או במקום הלימודים. התנהגות יוצרת סביבה עויינת אם היא מעכירה את האווירה, משבשת את היחסים ומפריעה לתפקוד התקין במקום העבודה או הלימודים. אך יצירת סביבה עויינת לא תיחשב הטרדה מינית אלא אם היא בעלת אופי מיני. כך יכול להיות, לדוגמה, כאשר מנהל מחלקה תולה על קירות החדרים במחלקה תמונות פורנוגרפיות, או כאשר מרצה נוהג לנבל את פיו, במהלך הרצאותיו, בביטויים גסים שיש בהם כדי להשפיל נשים."
פסק דין ע"ע (ארצי) 9834-05-16 ד"ר דורון זמיר נ' פלונית:
"הבהיר בית המשפט העליון כי הערות, מחמאות, בדיחות גסות, סקסיסטיות או שוביניסטיות אשר יוצרות אווירה לא נעימה במקום העבודה יכולות להיחשב להטרדה מינית. עוד הובהר כי התנהגויות אלה אינן מקבלות הכשר נורמטיבי משום שנאמרו בסביבת עבודה שבה מקובלת התנהגות חופשית בתחום המין או משום שהדברים נאמרו בצחוק… ולא רק זאת אלא שהתנהגויות אלה הופכות לאסורות באופן גורף כאשר מעורבים בהם עובדים שיש ביניהם יחסי מרות…"
בשורה התחתונה, אסור לייצר סביבת עבודה מלאת שיח מיני ואינטימי וכאשר האווירה היא תוצאה של בדיחות גסות או דיבור מלוכלך מצד מעסיק או מנהל איתו יש יחסי מרות – הדבר אסור בתכלית האיסור.
ייצוג משפטי מקצועי ודיסקרטי | איתך בשעה הקשה ביותר
בדיחות, תמונות ושיח גס – מה הגבול?
טעות נפוצה היא להקל ראש ולחשוב: "כולם צוחקים" או "זה בצחוק". בתי המשפט לא בודקים רק אם הייתה כוונה לפגוע או לא (מה שיכול להתבטא בסכום הפיצוי) אלא בודקים האם מבחינה אובייקטיבית הבדיחות, השיח, התמונות וההתנהגות יצרו סביבת עבודה מינית ומטרידה.
דוגמאות להטרדה מינית סביבתית למשל – שיתוף סרטונים ותמונות מיניים בקבוצת ה-WhatsApp של העובדים, תליית פוסטרים או שלטים בעלי אופי מיני, הצקות, הקנתות או בדיחות מיניות – גם אם לא מכוונים לאדם ספציפי.
רבים שואלים אותי, היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי במקום העבודה לבין הטרדה מינית? כשמדובר בשיח מיני וגס – חופש הביטוי נסוג מפני הזכות לכבוד, שוויון וסביבת עבודה בטוחה.
ההמלצה שלי כעורך דין המתמחה בהטרדות מיניות ועבירות מין, היא להשאיר את השיח האינטימי, המיני והגס מחוץ למקום העבודה באופן מוחלט ולגלות אפס סובלנות וסבלנות להתנהלות מסוג זה ולעניין זה, חשוב לציין שלמעסיק יש אחריות גורפת למניעת הטרדה מינית בעבודה (נדבר על כך תכף).
האם הסכמה שקטה או צחוק = אין הטרדה?
התשובה הקצרה: לרוב לא.
כשמדובר ביחסי עבודה, המונח "הסכמה" מקבל מיסגור קצת שונה. שתיקה היא לא הסכמה, השתתפות בשיח הוא לא הסכמה ואף שיתוף פעולה וצחוק בפועל הם לא הסכמה. המחוקק לוקח בחשבון שבמקום העבודה אנשים חוששים על מקומם, על פרנסתם ועל מעמדם בחברה ולכן לא מביעים התנגדות פעילה. בין היתר, אנשים חוששים להיתפס כ"כבדים", "לא זורמים" או "בעיתיים" ובכך לעמוד בסכנה להתנכלות והדרה.
בתי הדין מכירים בכך ששתיקה, צחוק נבוך או הימנעות מעימות אינם בהכרח ביטוי להסכמה חופשית. איך מוכיחים הסכמה חופשית? מדובר במלאכה משפטית קשה מאין כמותה, אם אתה חשוד בהטרדה מינית בעבודה, אני מציע לך לפנות לייעוץ משפטי בהקדם.
אחריות המעסיק לסביבת עבודה בטוחה
אחד החידושים המשמעותיים בתחום ההטרדות המיניות, הוא אחריות המעסיק למניעת הטרדה מינית, קל וחומר להטרדה סביבתית. מעסיק לא יכול להסתתר מאחורי הטענה "לא ידעתי" מכמה סיבות: ראשונה, הטרדה מינית סביבתית בדרך כלל גלויה ומתמשכת לאורך זמן. שניה, החוק מחייב מעסיקים לפעול באופן אקטיבי כדי לוודא שהעובדים מודעים לאיסור להטריד מינית, לזכויות להגיש תלונה על הטרדה מינית ואף לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית שמפרט את כל אלו.
אחריות המעסיק כוללת לא רק פיקוח והתערבות בזמן אמת, אלא גם מניעה באמצעות העלאת מודעות, קביעת נהלים, עריכת ימי עיון ולומדות בתחום וכדומה. מעסיק שמעלים עין, מזלזל או מנרמל שיח פוגעני – עלול להימצא אחראי בעצמו ולהתמודד עם תביעה לבית הדין לעבוד העל הטרדה מינית.
איך מוכיחים הטרדה מינית סביבתית?
כמו כל עבירה פלילית או עוולה אזרחית שנרצה להוכיח, צריך לאסוף ראיות! בתי הדין בוחנים ראיות מצטברות: עדויות של עובדים, תכתובות, הקלטות, צילומי מסך ועוד. אין צורך להוכיח אירוע אחד קיצוני (שיכול להוות הטרדה מינית נקודתית), וניתן להסתפק בריבוי מעשים קטנים כדי להוכיח הטרדה מתמשכת. אני לא מציע לאסוף ראיות באופן עצמאי וללא ליווי מקצועי של עורכי דין מומחים בתחום.
מה עושה עובד שחווה הטרדה מינית סביבתית
עובד החווה הטרדה מינית סביבתית רשאי לפעול באחד משלושת הערוצים הראשיים:
- הגשת תלונה למקום העבודה – מוגשת לממונה על מניעת הטרדה מינית בעבודה, נפתח הליך בירור והחשוד מוזמן לבירור ולבסוף יימסרו סיכום והמלצות לביצוע.
- הגשת תלונה למשטרה – במקרים חמורים, ניתן להתלונן למשטרה. חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת תלונה כדי להבין את ההשלכות לכל המעורבים.
- הגשת תביעה לבית הדין לעבודה – במקביל לשני ההליכים לעיל או לאחריהם, ניתן לתבוע את העובדים המטרידים ואת מקום העבודה בסכומים של עד 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
תיעוד ההתנהלות הפוגענית, ייעוץ וליווי משפטי מתמשך הם הצעד החשוב ביותר שממקסם את הסיכוי שלך כנפגע או נפגעת הטרדה מינית, לקבל פיצוי כספי ואת הצדק לו אתם מצפים.
פיצוי על הטרדה מינית סביבתית ויצירת סביבת עבודה עויינת
במקרים מתאימים ניתן לקבל פיצוי של עד 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, זאת לצד פיצוי בגין נזקים שנגרמו. למשל, אם המוטרד נאלץ להתפטר ממקום העבודה, הפסיד שכר, בונוסים וזכויות סוציאליות – ניתן לתבוע עלויות אלו מהמעסיק ומהמטרידים.
לעיתים, לאחר הליך של איסוף ראיות (אני מאוד אוהב לאסוף ראיות באופן חסוי וסמוי!), ניתן לפנות במכתב התראה טרם נקיטת הליכים ולנהל הליכי משא-ומתן שבסופם תקבלו פיצוי הולם. בין היתר, משתמשים במנופי לחץ כגון שם טוב, מוניטין, ניהול הליכים פליליים ותביעות אזרחיות כדי להגדיל את סכום הפיצוי הצפוי.
סיכום ומילה אישית ממני
הטרדה מינית סביבתית היא דוגמה מובהקת לכך שגם אווירת "סתלבט" ו-"סחבק" יכולה להיות פוגענית, אסורה, פלילית ולעלות למעסיק המון כסף! אני וצוות המשרד שלי מתמחים בתיקים כאלו, עוד מתחילת דרכנו בפרקליטות המדינה (משרד המשפטים). מוזמנים לפנות לייעוץ משפטי איכותי.
