בסיומו של ההליך הפלילי, נאשמים לא פעם מתמודדים עם גזרה מורכבת בדמות התביעה הנגררת. מדובר בתביעה כספית, בה סיכויי ההצלחה של נפגעי העבירה הם טובים במיוחד. מאמר זה נועד להרחיב על הנושא של תביעה נגררת, ומה יש לעשות בנדון.
מהי תביעה אזרחית נגררת?
סעיף 77 לחוק בתי המשפט מאפשר סמכות אזרחית נגררת לפלילית: מדובר בתביעה אזרחית המוגשת לאותו שופט או הרכב שופטים שדנו במשפט הפלילי. למעשה מדובר בתביעה לפיצוי כספי שנפגע העבירה מגיש נגד אדם שהורשע בדין, והיא "נגררת" להרשעתו של הנאשם בהליך הפלילי. התביעה מתנהלת בבית המשפט בשבתו כבית משפט אזרחי, אך היא נשענת באופן מוחלט על מה שכבר נקבע בתיק הפלילי.
הרציונל של תביעה נגררת הוא כזה: רף ההוכחה בפלילים הוא "מעבר לכל ספק סביר", קרי רף ההוכחה הגבוה והקשה ביותר במשפט. אם נמיר את זה לאחוזים, אז אפשר לומר בצורה מופשטת שכאשר אדם הורשע בפלילים, המדינה (בית המשפט) מאמינה שיש לפחות 95% סיכוי שאותו אדם ביצע את מה שנטען כנגדו בכתב האישום.
לעומת זאת, נטל ההוכחה במשפט האזרחי הוא במה שמכונה "מאזן ההסתברויות". אם נמיר את זה לאחוזים, אפשר לומר שבית המשפט השתכנע כי יש סיכוי של לפחות 51% שהתובע צודק במה שהוא טוען כנגד הנתבע. דוגמה טובה לפערים הללו, היא המקרה המפורסם של או ג'יי סימפסון: באותו מקרה, המדינה לא הצליחה להרשיע את או ג'יי ברצח של ניקול בראון סימפסון ובן זוגה דאז. עם זאת, היה יותר קל למשפחות הקורבנות של או ג'יי לתבוע אותו בנזיקין, היות ורף ההוכחה הנדרש היה נמוך יותר.
זה בדיוק הרציונל המאפשר הגשת תביעה נגררת (רק בכיוון ההפוך): אם הצלחנו להוכיח משהו ברף הפלילי הגבוה, כנראה שזה מספיק טוב גם למשפט האזרחי, שם הרף הוא נמוך יותר.
ראיות בתביעה נגררת
בין אם הוגש פסק דין פלילי כתביעה נגררת לאותו הרכב השופטים שדן בתיק הפלילי, ובין אם הוגש פסק הדין הפלילי כראיה במשפט אזרחי שאינה כתביעה נגררת (אלא כתביעה אזרחית רגילה, שלא בפני אותו הרכב, לפי כללי המשפט האזרחי), דיני הראיות יהיו מעט שונים.
בעיקרון, דיני הראיות פוסלים ראיות חיצוניות, כלומר ראיות שלא הובאו בפני בית המשפט. למשל, אם אני רוצה להשתמש בעדות של מישהו בבית המשפט, אני צריך שהוא יבוא להעיד בפני בית המשפט בגופו. אני לא יכול פשוט להגיד בפני בית המשפט: "שמעתי אותו אומר כך וכך", וזה יהיה מספיק טוב כדי להוכיח את הטענה שלי. אמרות חוץ של עדים הם "עדות שמועה", והן לא מספיקות לצורך הרשעה בדין.
יש כמובן כל מיני חריגים לעיקרון הזה, אבל לא ניכנס אליהם כאן. אולם אחד החריגים הללו הוא סעיף 42א לפקודת הראיות, המאפשר הכרעת דין בתביעה נגררת, גם מבלי להעיד עדים מסוימים. הסעיף אומר כך:
42א. (א) הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.
הבעיה המרכזית של נתבעים בתביעה נגררת נעוצה בסעיף 42א' לפקודת הראיות. סעיף זה קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים כראיה לכאורה לאמיתותם במשפט אזרחי. מה זה אומר בפועל? שאלת האחריות שלכם כנאשמים ירדה מהשולחן. אתם לא יכולים כנאשמים לטעון שוב "לא עשיתי את זה" או "זה לא קרה כפי שמתואר". בית המשפט האזרחי מקבל את הכרעת הדין הפלילית כקביעה עובדתית לכאורה. כלומר, יש לכם אפשרות לסתור את ממצאי המשפט הפלילי, אבל זה קשה מאוד.
מה אפשר לעשות אם הוגשה כנגדי תביעה נגררת?
כאמור לעיל, הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי, יתקבלו באופן כמעט אוטומטי בבית המשפט האזרחי. עם זאת, שאלת האחריות בנזיקין אינה תמיד קשורה בהרשעה הפלילית. הכל תלוי בסד העובדתי עליה בנויה התביעה הנזיקית, שהרי בתביעה נזיקית, צריך להוכיח קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזק, וגם אם הייתה הרשעה אין משמעות הדברים שהתבסס קשר סיבתי. שווה לציין בהקשר הזה כי פלוגתא (כלומר הכרעה עובדתית או משפטית במשפט הפלילי) לא תתקבל אוטומטית במשפט האזרחי. ראו בהקשר זה את המקרה של בר"ע 4528-06 ברנס נגד מרכוס:
"מתיאור הדברים שהובאו לעיל מתבקשת, אפוא, המסקנה הבאה: ממצאים ומסקנות בפסק דין פלילי אינם מהווים, ככלל, השתק פלוגתא בהליך אזרחי גם כאשר הוא מתנהל בין אותם צדדים, וגם מקום שעולות בו שאלות דומות או זהות".
כלומר לא כל ממצא של השופט או הרכב השופטים הדן בתיק הפלילי, יתקבל בתיק האזרחי באופן אוטומטי.
הקטנת היקף החבות
במידה רבה, המאבק של מורשעים בפלילים בתביעה הנגזרת (או התביעה האזרחית המוגשת על בסיס פסק הדין כאמור), אינו על עצם החבות, אלא על היקף החבות. התביעה נגדכם תתמקד בהוכחת גובה הנזק, וההגנה שלכם חייבת להתמקד בצמצום והפרכת היקף הנזק הזה. התובע יטען לשני סוגי נזקים עיקריים:
- נזק ממוני: כל הוצאה כספית ישירה שלטענתו נגרמה לו בגלל העבירה. החל מטיפולים רפואיים, עובר בהפסדי שכר, ועד לקבלות על טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים.
- נזק שאינו ממוני: זהו "הצ'ק הפתוח" והחלק המסוכן יותר עבורכם. כאן התובע ידרוש פיצוי על "כאב וסבל", "עוגמת נפש" ו"אובדן הנאות חיים". אלו סכומים הנתונים להערכת בית המשפט על בסיס חומרת המעשה והשפעתו על חיי הנפגע.
רוצה לומר, אין גבול למה שהתובע יכול לבקש, אבל אפשר להילחם על הגבול שייקבע בית המשפט.
אסטרטגיות הגנה אפשריות בשלב התביעה הנגררת
כשהמטרה היא צמצום הנזק, עומדות בפניכם מספר אסטרטגיות הגנה אפשריות, שחייבות להיות מנוהלות על ידי עורך דין שמבין את המעבר מהעולם הפלילי לעולם הנזיקי:
- ערעור על גובה הנזק הממוני: ההגנה שלכם יכולה וחייבת לבחון כל קבלה וכל דרישה כספית. האם הטיפול הרפואי היה נחוץ? האם המחיר סביר? האם הפסדי השכר הנטענים מוגזמים או לא מגובים בראיות מספקות?
- בחינת הקשר הסיבתי: לא כל נזק שהתובע טוען לו אכן נובע ישירות מהעבירה שבה הורשעתם. ייתכן שהיו לו בעיות רפואיות קודמות? ייתכן שהפסדי השכר נבעו מסיבות אחרות וכדומה. ניתוק או החלשת הקשר הסיבתי בין המעשה לבין הנזק הנטען, יכולה להפחית משמעותית את סכום הפיצוי.
- טענת "אשם תורם": במקרים מסוימים, ניתן לטעון שלנפגע עצמו הייתה תרומה מסוימת להתרחשות האירוע או להיווצרות הנזק. לדוגמה, במקרה של קטטה, אם הנפגע היה זה שהתחיל את הפרובוקציה. אם בית המשפט יקבל טענה זו, הוא עשוי להפחית את סכום הפיצוי באחוז מסוים. כלומר, אולי הרשיעו אותנו בעבירת אלימות, אבל הנסיבות הן שאנו לא צריכים לחוב בנזיקין בהכרח, או לפחות לא בכל היקף הנזק שנגרם.
- ניהול משא ומתן לפשרה: במקרים רבים, הדרך הטובה ביותר לשלוט בנזק היא לנהל משא ומתן מחושב ולהגיע להסדר פשרה. ניהול נכון של מו"מ יכול להוביל לסכום פיצוי נמוך משמעותית ממה שעלול להיפסק בבית המשפט, ולחסוך לכם את העלויות והסיכונים של ניהול משפט מלא.
אל תחכו שכתב התביעה יגיע
לפי סעיף 19 לתקנות סדר הדין האזרחי, נפגע העבירה יכול להגיש את התביעה הנגררת בתוך 90 ימים מהרגע שפסק הדין שלכם הפך חלוט (לא ניתן עוד לערעור). המשמעות היא שזמן קצר לאחר תום ההליכים הפליליים, יתכן ותוגש תביעה נגררת. עם זאת, פסק הדין הפלילי יכול לשמש בכל מקרה כבסיס לתביעה אזרחית. מכל מקום, המתנה פסיבית לקבלת התביעה היא שגיאה אסטרטגית. הזמן שבין ההרשעה להגשת התביעה הוא זמן קריטי שבו עליכם להיערך, לאסוף חומרים ולהתייעץ עם עורך דין כדי לגבש קו הגנה.
ההרשעה הפלילית סגרה בפניכם דלת אחת, אך פתחה בפניכם זירה חדשה ומורכבת. התעלמות מהמצב או ניסיון לנהל אותו לבד עלולים להוביל לקריסה כלכלית. המפתח הוא להבין את כללי המשחק החדשים, לקבל את המציאות המשפטית כפי שהיא, ולפעול בנחישות ובצורה אסטרטגית כדי להגן על עתידכם הכלכלי.
המידע המובא במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני המותאם למקרה הספציפי שלכם. כל פעולה שתיעשה על סמך המידע היא על אחריותכם בלבד. כדי לבחון את פרטי המקרה שלכם ולקבל ייעוץ מקצועי, צרו קשר עם משרדנו לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית.
